ה

ה ולפי טעם זה אין לשאוב המים ללישת המצות אלא בבין השמשות בלבדכז שקודם בין השמשות עדיין לא נצטננו המים מרתיחתן שהיו רותחין בלילה העבר שהרי לא עבר יום תמים מסוף לילה העבר ואחר בין השמשות יש לחוש שמא כבר הוא אחר תחלת הלילה (שאין הכל בקיאין לצמצם תחלת הלילה ממשכח) וכבר נתחממו המים מעט ואין להם תקנה ללוש בהם אפילו לאחר כמה לילותכט שאין צינון מועיל למים לפי סברא זול אלא אם כן נצטננו במחובר לקרקע יום תמים ואין הלינה מוספת להם עוד צינוןלא (ומה שהזכירו חכמים לינהלב הוא כדי ללמדנו שהלינה במחובר לקרקע היא הגורמת האיסור שבלילה המעיינות הן רותחין אבל לא ביום וממילא נשמע שצריך לשאבם בבין השמשות כדי שיעברו עליהם י"ב שעות של יום תמים במחובר לקרקע שיצטננו מרתיחתן שהיו רותחין י"ב שעות של לילה העבר):


כז) שו"ת הרא"ש כלל יד ס"ב (שכן עמא דבר). טור ושו"ע ס"א.

כח) ט"ז ס"ק א.

כט) הגהת סמ"ק סי' רכב (סוף ע' רכט) בשם יש מחמירים. מהר"א מזרחי שם, לפירוש הב"י. הובא בט"ז ובמ"א ס"ק א.

ל) ט"ז שם. פר"ח ס"א ד"ה והנה במה שהאריך. שו"ת רמ"א סי' לה (הובא בח"י ס"ק יג).

לא) ראה יראים ורא"ש שם, שלפי טעם זה מותרות מיד, כדלקמן סכ"ה.

לב) כקושית הב"י (ר, א ד"ה אבל קשה) לסברא זו.