ו

ו ולענין פסק הלכה לכתחלה יש להחמיר כחומר ב' הסברותלג דהיינו שישאבן בבין השמשותלד ולא ילוש בהן עד לאחר שיאיר היום למחרלה ואם אינו יודע לכוין לשאוב בבין השמשות ממש יקדים מעטלו לשאוב בשעה שברי לו שעדיין לא עבר כל אורך בין השמשות (ושיעור אורך בין השמשות עיין בסי' רס"אלז) ואין לחוש לו שמא עדיין הוא יום גדול שהרי לפי סברא הראשונה מותר לשאוב לכתחלה בעוד היום גדול אבל אם הוא חושש שמא כבר עבר כל בין השמשות וכבר הוא אחר התחלת הלילה לא ישאב עוד שהרי אף לפי סברא הראשונה צריך לשאוב לכתחלה בהתחלת הלילה ממש ובדיעבד שעבר ושאבן בעוד היום גדול יש לסמוך על סברא הראשונה ומותר ללוש בהן למחרלח לאחר שהאיר היום וכן אם עבר ושאבן לאחר תחלת הלילה מותר ללוש בהם למחרלט אם נשאבו קודם חצות הלילהמ ומכל מקום יש להמתין מללוש בהם עד שיעברו עליהם י"ב שעות מעת שנשאבומא לפי שיש אומריםמב שאין המים מצטננים מרתיחתן שהיו רותחין בימות הגשמים עד שיעברו עליהם י"ב שעות מעת שנתלשו ממקום רתיחתן:


לג) לבוש ס"א.

לד) אחרונים. מהרי"ל הל' מיא דלישת המצות (ע' לא). דרכי משה ס"ק א. רמ"א ס"א. ט"ז סוף ס"ק א. מ"א ס"ק א.

לה) הגהת סמ"ק סי' רכב (ע' רל: עד שיאור היום). עי' לעיל סי' פט ס"א (דהיינו עד שיאיר כל פני המזרח).

לו) מהרי"ל שם. מ"א שם. ח"י ס"ק א.

לז) סעיף א.

לח) ב"ח ס"ד ד"ה ומ"ש וכתב הרא"ש. ח"י שם. וראה לקמן סי"ג שהעיקר כסברא זו.

לט) ב"ח שם. מ"א ס"ק א. ח"י שם.

מ) אליה רבה ס"ק א. וכדלעיל ס"ג לדעה הא'.

מא) ח"י שם.

מב) רש"י מב, א ד"ה שלנו, לפירוש היראים והרא"ש שם (מהבוקר עד הערב) והטור (יב שעות).