תנו שיעור כמות לישת המצות ובו ט' סעיפים:

א

א אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלהא דהיינו עשירית האיפה קמחב לפי שכך שיערו חכמים שהעסק שהאדם מתעסק בידו בעיסה בלישה ועריכה אינו מצילה מידי חימוץ כשהיא גדולה יותר מעשרון שאין הידים מספיקות להתעסק בה מתוך גדלהג ואפילו אם רוצה להתעסק בה כל כך בזריזות עד שמתחילת הלישה עד האפיה לא יהיה שהות כדי הילוך מיל ונמצא שאף אם לא היה מתעסק בה כלל היתה מותרת שבפחות מכדי הילוך מיל אינה באה לידי חימוץד מכל מקום כיון שלכתחלה אסור להשהות העיסה אפילו רגע אחד בלא עסק כמו שיתבאר בסי' תנ"טה לפיכך אסור גם כן ללוש לכתחלה יותר מעשרון שהרי העסק שיתעסק בעיסה זו הרי הוא כאלו אינו כיון שאינו מועיל כלום להציל מחימוץו:


א) גמרא מימרא דרב דף מח, ע"א. טור ושו"ע ס"א.

ב) שו"ת הרשב"א ח"א סי' תסה. טור ושו"ע שם.

ג) מהר"ם בתשב"ץ סי' ק, ובהגהות מיימוניות פ"ה אות י (שלא הניח ללוש הרבה, אפילו בתנור גדול והרבה מסייעים, ובודאי הוא מטעם האמור כאן). רא"ש פ"ג סי' ו. ר"ן פ"ב (י, ב) ד"ה אבל (שהתיר כשנילוש ע"י הרבה נשים). לבוש ס"א. וראה גם מ"א ס"ק א.

ד) רא"ש שם בשם רבנו יונה (שמתיר מטעם זה).

ה) סעיף ט.

ו) רא"ש שם.