ג

ג וטוב לצמצם בעשרון זה שהוא מודד בה קמח לפסחטו ולא יעשנו אלא כמו מ"ג ביציםטז או פחות ואם מודד הקמח בעשרון המדוד לחלה שהוא מחזיק עשרון בריוח טוב שלא ימלאנו קצת.

במה דברים אמורים כשרוצה ללוש ב' עיסות או יותר שהוא יכול להפריש חלה כשיצרף אותן יחד על דרך שיתבאר בסימן תנ"זיז אבל אם אינו רוצה ללוש אלא עיסה אחת ואם יצמצם בה העשרון לא יוכל להפריש ממנה חלה בברכה מחמת חשש ברכה לבטלהיח ואף אם יצמצם בה כל כך עד שבודאי לא יהיה בה עשרון ותהא פטורה מן החלה גם כן אינו נכון שאסור לאדם לעשות עיסתו פחות מעשרון במתכוין כדי לפטרה מן החלה כמו שנתבאר ביו"ד סימן שכ"דיט לפיכך יש לו למדוד העשרון בריוח כדי שיוכל להפריש מעיסה זו בברכה בלי שום ספק ואין בה חשש חימוץ מחמת מעט קמח שמוסיף על העשרון כשמודדו בריוחכ:


טו) טור ושו"ע סי' תנז ס"א. לקמן שם ס"א.

טז) טור  ושו"ע (כאן) ס"א.

יז) סעיף ב.

יח) ס' התרומה סי' פב. ארחות חיים הל' חמץ ומצה ס"ק. ב"י ולבוש רס"י תנז. ט"ז כאן ס"ק ב.

יט) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם סי"ד. לקמן סי' תנז סי"ז.

כ) ס' התרומה וארחות חיים, ולבוש וט"ז שם.