ח

ח ועל סברא זו סמכו העולם עכשיו שנהגו ללוש הרבה יותר מעשרוןכח כפי שיש בני אדם העוזרים ואין בנו כח למחות בידם שיש להם על מה שיסמוכוכט.

אבל כל אדם יחמיר על עצמו כסברא הראשונהל כי כן עיקר שאף אם יש לו הרבה עוזרים בתיקון המצות ועריכתםלא וגם יש לו הרבה תנורים גדולים ניסוקיםלב סוף סוף בשעת לישת העיסה יש חשש חימוץ שהרי אשה אחת לשה עיסה אחת ואם העיסה גדולה מעשרון אין ידי האשה מספיקות להתעסק יפה בכולה שלא יצא חוץ לידה קצתלג.

ומכל מקום אם עבר ולש עיסה גדולה מעשרוןלד אפילו לש במזיד מותרת באכילה ואין לקנוס על שעבר על דברי חכמים כיון שיש מתירין אפילו לכתחלהלה ואין לחוש שמא נתחמצה בשעת הלישה כיון שמתחלת הלישה עד שיתחילו העוזריםלו לערוך המצות אין שם שהות כדי הילוך מיל ובפחות מכדי הילוך מיל אף אם לא היו מתעסקין בה כלל לא היתה באה לידי חימוץ אע"פ שהיא גדולה מעשרוןלז אבל אם היה שם שהות כדי הילוך מיל טוב להחמיר לעצמו שלא לאכלה בפסח אם אפשר לולח:


כח) הגהות מיימוניות שם. הובא בב"י ד"ה וכתב ה"ר יצחק.

כט) מ"א סוף הסימן.

ל) ב"י ד"ה כתב רבנו ירוחם. מ"א ס"ק ו.

לא) ב"ח ס"ג ד"ה ומ"ש ולא הודו לו. מ"א. פר"ח ס"ב ד"ה כתב בס' ב"ח.

לב) פסקי ריא"ז פ"ג ה"ג אות ב. שלטי הגבורים פ"ג (טו, ב אות ב). כנסת הגדולה הגה"ט. מ"א ס"ק א. פר"ח ס"א ד"ה כתב בס' כנסת הגדולה.

לג) רא"ש פ"ג סי' ו. ב"י ד"ה וכתב ה"ר יונה. וכדלעיל ס"א.

לד) רא"ש שם. טור ושו"ע ס"ב.

לה) ב"י ד"ה כתב רבנו ירוחם. ח"י ס"ק ט.

לו) מ"א ס"ק ו.

לז) רא"ש שם, וב"י שם, בשם הרב רבנו יונה. מ"א שם.

לח) ב"ח סי' תנט ס"ג ד"ה כתב בשלטי הגבורים. מ"א ס"ק ו. פר"ח ס"ב ד"ה מותר. וראה מ"מ וציונים.