ו

ו ומי שיש לו בני בית רבים ואין מספיק לו עשרון אחדלח יכול להוסיף על עשרון בג' מצות הללו דהיינו שילוש ב' עיסות שאין בכל אחת מהן יותר מעשרוןלט ויעשה שתי עיסות ומשתיהן יעשה ג' מצות ואם בכל אחת מהן בפני עצמה אין לה עשרון מרווח יצרף שתיהן יחדמ על דרך שנתבאר בסימן תנ"זמא ויפריש מהן חלה ואחר כך יעשה מהן ג' מצותמב.

ואם אינו יכול להפריש מהן בעודן עיסה מפני מהירות המתעסקין בהןמג יעשה מהן ג' מצות ועוגה אחתמד ויאפה את כולן ולאחר האפייה יצרפם יחד בכלי אחד ויפריש מן העוגה על כולן.

אבל מי שאין לו בני בית מרובים טוב שיקח עשרון מרווחמה ויעשה ממנו ג' מצות ועוגה אחת ויחזור וילוש עוד עשרון מצומצם ויעשה ממנו ג' מצות לצורך ליל שני ולאחר שיאפה את כולם יצרפם בכלימו ויפריש מן העוגה על כולם:


לח) שבכל מצה יש 29 כזיתים. וכשעושה ב' עיסות יכול להיות בכל מצה עד 58 כזיתים. וראה לעיל סי' תנד ס"ה.

לט) מטעם שנתבאר לעיל סי' תנו ס"א.

מ) שו"ת מהר"י ווייל סי' קצג. מ"א סי' תעה ס"ק יז.

מא) סעיף ב.

מב) מ"א שם.

מג) כדלעיל סי' תנז ס"ו.

מד) ראה לעיל שם (חתיכה ממצה אחת), משא"כ כאן שרוצה שישארו ג' המצות שלמות.

מה) כדלעיל סי' תנו סוף ס"ג, שאין בזה חשש חימוץ. וראה מ"מ וציונים.

מו) כדלעיל סי' תנז סי"ב, שגם כשיש לו שיעור טוב שיגעו זו בזו בתוך הכלי בשעת הפרשה.