תסב דין מי פירות אם מחמיצין ובו כ"ב סעיפים:

א

א אין נקרא חמץ בלשון התורה אלא עיסה שנילושה במים ונתחמצהא על ידי שאורב או שהניחוה בלא עסק עד שנתחמצה מאיליה או אפילו נתחמצה על ידי דבר אחרג שאינה מינה כגון על ידי שמרי יין שנתייבשו השמרים בתנורד הרי זה חמץ גמור וחייבין עליו כרת שנאמרה כי כל אוכל מחמצת ונכרתה וגו' ולא נאמר כי כל אוכל חמץ [אלא] לרבות נתחמצה מחמת דבר אחר.

אבל עיסה שנילושה במי פירותו אפילו שהתה כל היוםז בלא עסק עד שנתפחהח אין זה חמץ ומותר לאכלה בפסחט אבל אינו יוצא בה ידי חובתוי בין בלילה הראשוןיא בין בליל יום טוב שני של גליותיב מפני שהיא מצה עשירהיג והתורה אמרה לחם עונייד ועוד שאין יוצאין אלא במצה שהיתה יכולה לבא לידי חימוץ אם לא היה משמרה מחימוץטו כמו שנתבאר בסי' תנ"גטז:


א) לבוש ס"א.

ב) משנה מנחות נב, ב.

ג) ברייתא כח, ב. מג, א.

ד) תוס' כח, ב ד"ה מחמת. סמ"ג ל"ת עו. וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' קה. יגדיל תורה (נ.י.) יב ע' ל.

ה) שמות יב, יט. ברייתא מג, א (שהלימוד הוא מפסוק זה).

ו) ריש לקיש לה, א. כדפירש רב אידי בר אבין שם. טור ושו"ע ס"א.

ז) רמב"ם פ"ה ה"ב. שו"ע שם.

ח) רמב"ם שם. לבוש שם.

ט) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה לקמן סי' תסג ס"א. וראה לקמן סוף ס"ז (דעת האוסרים).

י) ברייתא וגמרא לו, א. טור ושו"ע שם.

יא) רש"י שם ד"ה יום ראשון. לבוש שם.

יב) רוקח סי' רעג. טור וב"י סד"ה ואע"פ. לבוש שם.

יג) רב פפא לה, סע"א. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תמד ס"ב. סי' תנד ס"ד. לקמן ס"ו. סי' תעא ס"ד.

יד) רש"י שם ד"ה מצה עשירה. שו"ע שם.

טו) ירושלמי פ"ב ה"ד. הרמב"ן במלחמות פ"ב (י, ב) ד"ה אמר הכותב השיב. מ"מ פ"ו ה"ה. מ"א סי' תעא ס"ק ה. וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' נז אות ב.

טז) סעיף א. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ובאורים ע' שצח. לקו"ש חי"ב ע' 124. שלחן המלך ח"ב ע' נו.