יב

יב במה דברים אמורים בצמוקים שהם ענבים שלימים אלא שנכמשו ועדיין כל כחם בהם כיון שלא נדרכו מעולם לפיכך כחם חזק להפך את המים שנשרו בהם להיות כמו יין ממש אבל ענבים שנדרכו ונעצרו בגת על ידי קורה ואחר כך נתן מים על החרצנים אפילו אם הוא בענין שמותר לקדש עליהן אף על פי כן לא נתהפכו להיות יין ממש אלא הרי הן כיין מזוג במים שהרי אין מקדשין עליהן אלא אם כן נתן עליהם שלשה מדות מים ואח"כ מצא ארבעה שהרביעית היא יין שיצא מן החרצנין לתוך המים והרי זה כדרך מזיגת היין שאין שותין אותו כשהוא חי אלא מוזגין אותו ג' חלקים מים ואחד יין ואין כח היין ולא כח החרצנים חזק כל כך להפך את המים להיות כמו יין ממש והרי דינם כיין מעורב במים לענין חמץעט:


עט) רשב"ץ ח"א סי' נז (שחילק מטעם זה בין צמוקים לבין שמרים, לענין קידוש בפחות ממדה). זרע אמת ח"א סי' נט (לחלק בין נדרכו ע"י קורה או לאו, לענין מי פירות). וראה לעיל סי' רד סי"א שדין ענבים שנעצרו כדין שמרים. ושזהו דוקא כשנעצרו בקורה, משא"כ כשנדרכו ברגל. וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' כח. חקרי הלכות ח"א כו, ב.