ג

ג וכל זה כשלא נתערב בהם שום מים בעולםכז אבל מי פירות שנתערב בהם מים אפילו כל שהואכח הרי אלו מחמיצים ע"י המים שבהם חימוץ גמור שחייבים עליו כרתכט ולא עוד אלא שהם ממהרים להחמיץ העיסה יותר ממים לבדםל שהמים לבדם אין מחמיצין את העיסה שנילושה בהם אלא אם כן שהתה שיעור מיל בלא עסקלא אבל עיסה שנילושה במי פירות עם מים ממהרת להחמיץ אף אם לא שהתה שיעור מיל בלא עסקלב לפיכך אסרו חכמיםלג ללוש בהם עיסה לפסח שקשה לשמרה מחימוץ ואם עבר ולש בהם צריך לאפותה מידלד (אחר גמר הלישה והעריכה) שאף שעיסה הנילושה במים לבד יכול להשהותה כל היום שאינה באה לידי חימוץ על ידי כן אם עוסק בה עסק גמורלה אבל עיסה זו שממהרת להחמיץ אינו רשאי להשהותה כלל (אחר גמר הלישה אלא יעריכנה) ויאפנה מיד ואם עבר ולא אפה מיד אף על פי שעסק בה עסק גמור אסורה באכילה אבל מותרת בהנאה או להשהותה עד לאחר הפסחלו כל שלא שהתה שיעור מיל בלא עסק:


כז) רמב"ם פ"ה ה"ב.

כח) רמב"ם שם. סמ"ג ל"ת עט. ר"ן פ"ב (יב, א) ד"ה ותיקא. מ"א ס"ק ג וס"ק ו.

כט) ריטב"א לה, א ד"ה ומי פירות, בשם הרמב"ן (חמץ גמור). פר"ח ס"א ד"ה והרא"ש (כעיסה שנילושה במים).

ל) רש"י לו, א ד"ה אין לשין. טור ושו"ע ס"ב. וראה גם לעיל סי' תנה סכ"ט. מ"מ וציונים.

לא) כדלעיל סי' תנט ס"ט.

לב) עולת שבת ס"ק ג.

לג) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

לד) ברייתא שם כחכמים, לגירסת הרי"ף שם (י, א). רא"ש פ"ב סי' יג, בשם הרי"ץ גיאת (ח"ב ע' צד). טור ושו"ע שם. וראה לקמן סי' תסד ס"א.

לה) כדלעיל שם.

לו) ח"י ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ג.