ו

ו עיסה שנילושה במים עם מי פירות אף על פי שהיא יכולה לבוא לידי חימוץמז אין יוצאין בה ידי חובה אם שמרה מחימוץ ואפאה מידמח מפני שהיא מצה עשירהמט ואפילו אם נילושה במים רבים ומעט מי פירותנ אף על פי כן כיון שיש בה טעם מי פירות הרי היא נקראת מצה עשירה אבל אם אין בה טעם מי פירות דהיינו שיש בה ס' כנגד המי פירות שעירב בהנא מותר לצאת בה ידי חובתו אם אפאה מיד.

אבל אסור לצאת ידי חובתו במצות הקטופות במי פירותנב אע"פ שיש בהן ס' כנגד הקיטוף שעל גביהן דכיון שהקיטוף אינו מעורב בתוך המצה אינו מתבטל בה והיא נקראת מצה עשירהנג:


מז) עולת שבת סוף ס"ק א. והיינו אף שאין בזה הטעם הב' דלעיל סוף ס"א.

מח) כדלעיל ס"ג.

מט) ברייתא שם לו, א (שאינה לחם עוני). רבי יהושע בן לוי (לא לעשות ביומא קמא). גמרא לח, ב (דהוי מצה עשירה). רי"ף שם (י, א דמיירי שנילושה גם במים). רמב"ן במלחמות שם (י, ב) ד"ה אמר הכותב השיב. רמב"ם פ"ה ה"כ. מ"א סי' תעא ס"ק ה. וכ"ה לעיל סי' תנד ס"ד. לקמן סי' תעא ס"ד. ואם עירב בה מיני תבלין ראה לעיל סי' תנה סל"ג.

נ) מ"א שם (אלא א"כ הוא מעט דמעט).

נא) ח"י ס"ק ב. וראה גם לקמן סי' תעא ס"ה. שו"ת צמח צדק או"ח סי' נז ס"ד.

נב) רמב"ם שם. טור. אף שאינו ממהר להחמיץ, כדלעיל ס"ד.

נג) ח"י שם.