ט

ט חטה שנמצאת במי פירות שלא נתערב בהם שום מים בעולםסה אף על פי שנתרככה החטה אין לחוש בה שמא החמיצה שהרי מי פירות אין מחמיצין לפיכך אם נתבשלה החטה עם המי פירות בתוך הפסח ונתנה בהם טעם אינה אוסרתןסו ואפילו אם החטה היא מבוקעתסז והביקוע הוא סימן חימוץסח אף על פי כן אנו תולין שמחמת שנישרית הרבה בתוך המי פירות נתפחה ונתבקעה שהרי אף עיסה שנילושה במי פירות בלבד היא נתפחתסט ומתחמצת כשהיא שוהה הרבה אלא שאין זה חמץ שאסרה תורה ולא אמרו שהביקוע הוא סימן חימוץ גמור אלא בחטה שנמצאת במים או במי פירות שנתערב בהם מים או אפילו חטה נגובה ויבשה שנמצאת בקועה בידוע שהיתה כבר במים ונתבקעה שם שמן הסתם כל ביקוע הוא מחמת מים אבל כשנמצאת במי פירות תולין שנתבקעה לאחר שנפלה לתוכם ואין חוששין שמא כבר היתה בקועה קודם שנפלה לתוכם שאין מחזיקין איסור מספקע:


סה) טור ושו"ע ס"ו.

סו) פר"ח ס"ו, ובאריכות בסי' תסז סט"ו ד"ה נשאל הרב.

סז) פר"ח סי' תסז סט"ו ד"ה וכל זה.

סח) כדלקמן סי' תסז ס"א ואילך.

סט) כדלעיל ס"א.

ע) פר"ח שם. ט"ז סי' תסה ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' תכט סי"ט וש"נ.