מט

מט בשר חי שנמצא עליו חטה בקועה קודם מליחתו אם החטה היא מנוגבת וגם הבשר הוא מנוגב במקום שנגעה בו החטה אפילו הדחה אין צריךש אבל אם אחד מהם לח קצת במקום נגיעתן צריך להדיח הבשר במקום שנגעה בו החטהשא ודי לו בהדחה שמדיחו קודם המליחה להכשירו מדמו ואם נמצאת עליו חטה לאחר שהודח קודם המליחה צריך לחזור ולהדיחו קודם המליחהשב במקום שנגעה בו החטה ואין לו לסמוך על ההדחה שמדיחו אחר המליחה לפי שאותו משהו לחלוחית שנגע בחטה שצריך להעבירו מהבשר על ידי הדחה אם לא יעבירנו קודם המליחה הרי הוא נבלע בבשר על ידי המליחה.

ואף במקומות שנוהגין להחמיר בצונן בפסחשג די לו בהדחה כיון שאין בו במקום החטה אלא קצת לחלוחיתדש ולא החמירו אלא כשיש שם רוטבשה הרבה והחמץ הוא נשרהשו בתוך הרוטב שאז נפלט טעם משהו מהחמץ לתוך הרוטב והרוטב מבליע אותו טעם משהו בתוך ההיתר:


ש) (ב"[ח] ביו"ד סי' צא ס"א ד"ה ומ"ש בעל העיטור. ש"ך שם ס"ק א.

שא) רבנו ירוחם נתיב ה ח"ה (מז, א). שו"ע סי"ד.

שב) משמעות רבנו ירוחם ושו"ע שם (שהצריכו שטיפה). וראה חדות יהושע טז, א.

שג) כדלעיל ס"ל.

דש) ח"י ס"ק מו.

שה) מ"א ס"ק כט.

שו) משא"כ כשהוא דרך העברה בשטיפה, כדלקמן סנ"ח.