תסט שלא ליחד בשר לפסח ובו ה' סעיפים:

א

א אסור לאדם שיאמר (על בהמתו) בשר זה לפסח הואא ואין צריך לומרב שלא יאמר כן על גדי וטלהג מפני מראית העין שהשומע סבור שהוא מקדיש אותם לפסחד ואחר כך כשיאכלם יהא נראה כאוכל קדשים בחוץה אלא אפילו על שום מין בהמהו חיהז ועוףח בין חיים בין שחוטיםט לא יאמר בשר זה לפסח אלא יאמר בשר זה ליום טובי שאם יאמר לפסח יהא השומע סבור שמקדיש הבשר לדמי פסחיא דהיינו שימכור הבשר ויקח פסח בדמיויב ואחר כך כשיאכל הוא עצמו את הבשר יהא נראה כמועל בקדשיםיג.

וכן לא יאמר אדם לשלוחו הילך מעות הללו וקח לי בהם בשר לפסחיד אלא יאמר קח לי בשר ליום טוב:


א) רב דף נג ע"א. טור ושו"ע ס"א.

ב) לבוש ס"א.

ג) רא"ש שם. טור. לבוש שם.

ד) גמרא ותוס' שם ד"ה מפני. רא"ש פ"ד סי' ו. טור ושו"ע שם.

ה) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

ו) רא"ש שם וטור בדעת רש"י נג, ב ד"ה ה"ג. שו"ע ס"א.

ז) לבוש ס"א. פרישה סק"א.

ח) רוקח סי' רסד. מהרי"ל הל' מאכלות אסורות בפסח (ע' קכח). לבוש ס"א. ט"ז סק"ב. פר"ח.

ט) רש"י שם ע"א ד"ה בשר זה. טור ושו"ע שם.

י) רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

יא) רש"י שם ע"ב סוד"ה ה"ג. רא"ש שם. טור. וראה מ"א סק"ב.

יב) ב"ח ד"ה אסור, ממשמעות רש"י שם ע"א ד"ה אבל חיטי.

יג) תוס' שם בדעת רש"י.

יד) ירושלמי פ"ז ה"א. פר"ח.