ל

ל אף על פי שכל ה' מינים אלו נקראים מרור בלשון תורהרסב מכל מקום מדברי סופרים מצוהרסג לחזור אחר חזרתרסד אפילו לקנותו בדמים יקריםרסה על דרך שיתבאר בסי' תר[נ]"ורסו לענין אתרוג הדור ע"ש ואף על פי שהחזרת אין בה מרירותרסז מכל מקום כשהיא שוהה בקרקע מתקשה הקלח שלהרסח ונעשה מר מאוד ומפני כך היא נקראת מרוררסט ומצוה לחזור אחריה אף כשהיא מתוקהער לפי שמצות מרור היא זכר למה שמררו המצרים את חיי אבותינורעא בעבודת פרךערב והם נשתעבדו בהם בתחילה בפה רךרעג על ידי פיוסים ונתנו להם שכרעדר ולבסוף מררו חייהם בעבודה קשהערה לכן יש לאכול החזרת שתחילתה מתוקה ורכה וסופה קשה ומררעו דהיינו כשהקלח שלה מתקשה כעץרעז ונעשה מר כלענהרעח:


רסב) כדלעיל סוף סכ"ז.

רסג) רב אושעיא שם לט, א. טור ושו"ע ס"ה.

רסד) ומנהג חב"ד ליקח חזרת (סאלאט) ותמכא (חריין) שניהם יחד – הן למרור והן לחזרת (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה ותחת המרור).

רסה) הגהת סמ"ק סי' רכ. ב"י ד"ה ומ"ש ועיקר. לבוש ס"ה. ח"י סקכ"ב.

רסו) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

רסז) ב"י שם. לבוש ס"ה. פר"ח ס"ה.

רסח) גמרא ורש"י שם ד"ה מרור. פר"ח שם.

רסט) לבוש שם.

ער) ראה לבוש ופר"ח שם.

רעא) משנה קטז, ב. וראה גם לקמן סי' תעה סכ"ה.

ערב) ראה שמות א, יג-יד.

רעג) רבי אלעזר סוטה יא, רע"ב. רבי יונתן פסחים לט, א.

עדר) רש"י סוטה שם ד"ה בפרך ופסחים שם ד"ה תחלה.

ערה) פסחים שם. סוטה שם. לבוש ס"ה.

רעו) שו"ת חכם צבי סי' קיט.

רעז) רש"י פסחים לט, א שם.

רעח) חכם צבי שם.