לא

לא ואם אין לו חזרת יחזיר אחר עולשין ואם אין לו עולשין יחזיר אחר תמכא ואם אין לו תמכא יחזיר אחר חרחבינא ואם אין לו חרחבינא אזי יקח המרוררעט דהיינו לענהרפ.

ואם אין לו אפילו מרור יקח איזה ירק מר שירצהרפא לפי שיש אומריםרפב שכל ירק מר שראוי לאכילה נקרא מרור בלשון תורה והוא שיש לו שרף (פירושרפג כשמחתכין בו וסוחטין אותו במקום חתוכו יוצא ממנו מוהל לבן כחלב) ופניו מכסיפיןרפד דהיינו שעלה שלו אינו ירוק מאודרפה כעלי הכרישים ובצלים ושאר ירקות אלא נוטה קצת ללובן הנוטה לשחרות שקורין (בלייכלי"ך בלשון אשכנז)רפו ומכל מקום לא יברך עליהםרפז שהעיקר הוא כסברא הראשונהרפח.

(ואם אין לו ירק שיש לו שרף ופניו מכסיפין טוב שיאכל איזה ירק אחר שיש בו מרירות קצת לזכר בעלמארפט ואין צריך כזית וכן) מי שהוא חולה או איסטניס ואינו יכול לאכול מרור טוב שילעוס מעט עד שירגיש טעם מרירות בפיו לזכר בעלמא בלא ברכה וזהו כשאי אפשר לו כללרצ.

אבל חייב אדם לדחוק את עצמו לקיים מצות חכמים לאכול כזית שלם אף אם יכאוב עליורצא ושיעור כזית יתבאר בסי' תפ"ורצב ע"ש:


רעט) הגהות מיימוניות פ"ז אות כ. טור ושו"ע ס"ה.

רפ) כדלעיל סכ"ז.

רפא) רמ"א ס"ה.

רפב) רב הונא לט, א דהלכה כאחרים בברייתא שם. רש"י עה"ת שמות יב, ח. מנהגים (קלויזנר) הל' פסח סי' קיד הגהה ב.

רפג) רש"י שם ד"ה שרף.

רפד) רבי יוחנן בגמרא שם.

רפה) רש"י שם ד"ה מכסיפין.

רפו) ח"י סי' תנט סקט"ז. לעיל שם סי"ג.

רפז) מ"א שם סוף סקט"ו. ח"י סקכ"ד.

רפח) רי"ף (יא, ב). רמב"ם פ"ז הי"ג. רא"ש פ"ב סי' יט. טור ושו"ע שם (שלא הזכירו אלא את חמשת המינים הנזכרים במשנה).

רפט) ראה שו"ת בית אב חיי אברהם סי' עה ס"ק ב.

רצ) ח"י סקכ"א.

רצא) ח"י שם. וראה גם לעיל סי' תעב סכ"א לענין ד' כוסות.

רצב) סעיף א.