לו

לו ומקצתה השני צריך להחזירו לקערה וליתן אותו בתוך שתי מצות השלמותשלג כדי לומר עליו ההגדהשלד לפי שצריך לומר ההגדה על מצה הראוי לצאת בה ידי חובתו שנאמרשלה תאכל עליו מצות לחם עוני ודרשו חכמיםשלו שעונין עליו דברים הרבה ומתוך שנאמר לחם עני חסר וא"ו דרשו חכמיםשלז לחם עני מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה שהמצה שיוצא בה ידי חובתו לא תהיה שלימה אלא פרוסה ועליה יאמר ההגדהשלח (ובסימן תע"השלט יתבאר למה משימין אותו בתוך שתי השלימות).

אחר כך נוהגין להגביה הקערה שבה המצות ואומרים הא לחמא וכו' עד מה נשתנהשמ ואין צריך להסיר התבשילין מהקערה קודם ההגבהה אלא יכול להגביהה עם כל הדברים שעליהשמא:


שלג) רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

שלד) כדלעיל ס"כ.

שלה) דברים טז, ג.

שלו) שמואל לו, א. קטו, ב. וכדלעיל ס"כ.

שלז) שם סוע"ב ואילך. וראה גם לקמן סי' תעה ס"ג.

שלח) כלבו סי' נ (הובא ב"י ד"ה כתב הכלבו, שיאמר עליה הא לחמא עניא). ואם יש לו רק ב' מצות, ראה לקמן סי' תפב ס"ד.

שלט) סעיף ד.

שמ) שו"ת הרא"ש כלל יד סי' ו. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור. וראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 39 (שבבית הרב אין מגביהין הקערה ורק מגלין מקצת המצות). שלחן המלך ח"ב ע' צו הערה 4.

שמא) רשב"ם קטו, ב ד"ה ואין. תוס' שם ד"ה למה. טור. מ"א סקכ"ג.