תעה יתר דיני הסדר ובו ל"ג סעיפים:

ב

ב ואף אם בשעת אמירת ההגדה וההלל לא הסיח דעתו משמירת ידיו אף על פי כן צריך לחזור וליטול ידיו לסעודהז בלא ברכה לפי כשנטל ידיו לצורך טיבול הירקות לא היה בדעתו שתעלה לו נטילה זו לסעודה וכל הנוטל ידיו לדבר שטיבולו במשקה אין נטילה זו עולה לו לאכול לחם אם לא היה דעתו לכך בשעת נטילה כמו שנתבאר בסי' קנ"חח.

ואם כשנטל ידיו לטיבול הירקות היה דעתו שתעלה לו נטילה זו גם לסעודה אין צריך לחזור וליטול לסעודה אם לא הסיח דעתו משמירת ידיו בשעת אמירת הגדה והללט ומכל מקום לכתחלה אין נכון לעשות כן כמו שנתבאר בסימן קס"די:


ז) משמעות המרדכי (לד, ב).

ח) סי"ג, וש"נ.

ט) מרדכי שם. מ"א שם.

י) סוף ס"א. וראה ב"י וב"ח כאן ריש הסי'.