כח

כח אכל מצה בלא כוונה שלא נתכוין לצאת ידי חובתו באכילה זו יצאקעז ולא אמרו שכל המצות שעשאן שלא במתכוין דהיינו שלא נתכוין לצאת ידי חובתו בעשייה זו לא יצא ידי חובתו אלא במצות שאין בהן הנאת הגוף כלל כגון קריאת שמע (בסי' ס'קעח) ותקיעת שופר (בסי' תקפ"טקעט) ונטילת לולב (בסי' תרנ"אקפ) וכיוצא בהן שכשלא נתכוין בעשייתן לשם מצוה לא קיים המצוה כלל שאינו אלא כמתעסק בעלמא ואין עשייתו נקראת עשיית מצוה אבל מצות התלויות באכילה כגון פסח מצה ומרור וכיוצא בהן כיון שיש בהן הנאה לגוף אף שלא נתכוין לצאת באכילה זו יצא ידי חובתוקפא שהרי על כרחו נהנה הגוף מאכילה והרי זו נקראת אכילה ונמצא שקיים מצות האכילה.

ולפיכך אפילו לא רצה לאכול מצהקפב וכפאוהו נכרים או לסטים לאוכלה יצא ידי חובתו באכילה זוקפג כיון שבעל כרחו נהנה ממנה גופו:


קעז) ברייתא קיד, ב. טור ושו"ע ס"ד.

קעח) סעיף ה.

קעט) סעיף ה.

קפ) סוף הסי' בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה ט"ז שם סק"ה ומ"א סקי"ב.

קפא) ראה ר"ן ר"ה (ד, ב) ד"ה לפיכך. מ"מ הל' שופר פ"ב ה"ד. מ"א סקי"ד. וכ"ה משמעות תוס' קטו, א סוד"ה מתקיף. וראה הערות לשו"ע אדה"ז.

קפב) מ"א שם.

קפג) ר"ה דף כח, ע"א. רמב"ם פ"ו ה"ג. טור ושו"ע שם. וראה לקמן סי' רד סט"ו.