כט

כט וכל זה כשהוא יודע שלילה זו פסח ושזו היא מצה אלא שאכלה שלא במתכוין או שלא ברצונו אבל אם לא ידע שהלילה פסח ואכל מצה אפילו ברצונו וכן אפילו אם ידע שהלילה פסח אלא שהיה סבור לאכול בשר ונזדמנה לו מצה ואכלה כסבור שזהו בשר לא יצא באכילה זוקפד.

אבל אם אכל מרור בענין זה יצאקפה לפי שמרור בזמן הזה מדברי סופריםקפו וכל מצוה מדברי סופרים אין צריך כונהקפז ויש חולקין על זה ואומריםקפח שגם המצות מדברי סופרים צריכות כונה לפי שכל מה שתקנו חכמים תקנו כעין של תורהקפט וטוב לחוש לדבריהם לחזור ולאכול מרור בכונה בלא ברכהקצ:


קפד) ר"ן שם (ז, ב) ד"ה גרסינן בשם הרא"ה. מ"מ שם. שו"ע ס"ד.

קפה) ח"י סוף סקי"ח.

קפו) כדלעיל סט"ו.

קפז) ב"ח ד"ה ומ"ש הרא"ש. מ"א סי' ס סק"ג. ח"י שם. וראה גם לעיל ס ס"ה. לקמן סי' תפט סי"ב.

קפח) פר"ח ס"ד. מ"א סי' תפט סק"ח. וראה גם לעיל סי' ס שם.

קפט) פר"ח שם.

קצ) ראה גם לעיל סי' ריג סוף ס"ד.