ט

ט כשאוכל בתחלה הכזית של המוציא ואח"כ הכזית של אכילת מצה צריך להסב גם באכילת כזית של המוציאנג דהיינו כזית של השלימה (כדי לצאת גם להאומרים שהכזית של השלימה עליו הוא מברך על אכילת מצה ובו הוא יוצא ידי חובתו ואינו יוצא אלא בהסיבהנד ואף על פי שלדבריהם צריך לאכול תחלה הכזית של הפרוסהנה דהיינו של המוציאנו ואח"כ כזית של השלימה מכל מקום אם היפך אין בכאן איסור גמור אף לפי דבריהם אלא שלכתחלהנז נכון הדבר להקדים הכזית של הפרוסה לפי דבריהם שברכת המוציא שמברך בתחלה היא על הפרוסה אבל העיקר הוא כסברא הראשונה שברכת המוציא שמברך בתחלה היא על השלימה ולפיכך צריך להניח הפרוסה תחת השלימה קודם הבציעה שלא יצטרך לעבור על המצות כמו שנתבאר למעלהנח ולכן אוכל בתחלה הכזית מהשלימה ואין אנו חוששין לסברא האחרונה אלא בדבר שאין בו חשש אף לפי סברא הראשונה כגון לאכול כזית שלם מהשלימה בהסיבהנט):


נג) ח"י סק"ז, ממשמעות הטור.

נד) כדלעיל סי' תעב סי"ד.

נה) ט"ז ס"ק ג.

נו) כדלעיל ס"ז.

נז) ראה לעיל ס"ח.

נח) סעיף ד.

נט) ראה פס"ד צמח צדק (לו, ב-ג).