תעח שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן ובו ו' סעיפים:

א

א אחר אכילת אפיקומן אסור לאכול שום מאכל בעולםא חוץ ממצה שמורהב משעת קצירה או משעת לישהג כדי שלא יעבור מפיו טעם מצהד שמורהה של האפיקומןו על ידי טעם אותו מאכל כמו שנתבאר בסי' תע"זז.

אבל מותר לשתות כל המשקיןח שאינן משכרין (אבל משקין המשכרין אסור לשתות מטעם שיתבאר בסי' תפ"אט) לפי שטעם השתיה אינו מעביר את טעם האכילה מפיו.

ויש חולקין על זה ואומריםי שטעם כל המשקין מבטל מפיו את טעם מצה שמורה של אפיקומן חוץ ממים וכיוצא בהם כמו שיתבאר בסי' תפ"איא ויש לחוש לדבריהם אם לא לצורך גדוליב:


א) שמואל קיט, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) משמעות הרא"ש פ"י סי' לה. וראה נטעי גבריאל פסח ח"ג ע' תלה.

ג) כדלעיל סי' תעז ס"י.

ד) גמרא שם ורשב"ם ד"ה אין מפטירין.

ה) רא"ש שם. וראה גם לקמן סי' תפב סעי' א-ג.

ו) לבוש ס"א.

ז) ס"ב וס"ג.

ח) הרב רבנו יונה. הובא ברא"ש פ"י סי' לג, ובטור סי' תפא.

ט) סעיף א.

י) רי"ף (כז, א). רא"ש שם, ממשמעות רב יוסף טוב עלם. טור בשם הגאונים. רמ"א סי' תפא ס"א. מ"א כאן סק"א. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה ויזהר. שלחן המלך ח"ב ע' קט הערה 1.

יא) ס"א. ובסידור: ויזהר שלא ישתה אחר האפיקומן. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה שלא ישתה, דמסתימת דבריו משמע שמכל שתיה יזהר ואפילו ממים. וראה שם ד"ה ויזהר (הא').

יב) וכ"ה לקמן שם.