תפב דין מי שאין לו מצה שמורה ובו ז' סעיפים:

א

א מי שאין לו מצה שמורה משעת לישה ואילך כי אם כזית אחד בלבדא לא יאכלנו בתחלת הסעודה קודם אכילת מרור אלא יאכלנו אפיקומן אחר גמר כל הסעודהב כדי שישאר טעם מצה בפיוג ויברך עליו על אכילת מצהד ובתחלת הסעודה יברך המוציא בלבדה על לחם משנה שלימותו ממצה שאינה שמורה ויאכל ממנו כזית מיד כדי שיהיה הקידוש במקום סעודה כמו שנתבאר בסי' רע"גז ואח"כ יברך על אכילת מרורח ויאכל ממנו כזית אחד ואין צריך עוד כזית לכורכו עם מצהט כיון שאינה שמורה אינו יוצא בה ידי חובת כריכה ואותו כזית השמור אי אפשר לכרכו עם מרור שלא יבטל מצות עשה של אכילת מצה מן התורה שאינו יוצא ידי חובת מצה באכילת כריכה זו לפי שמצה בזמן הזה מן התורה והמרור הוא מדברי סופרים ומבטל המרור את טעם המצהי כמו שנתבאר בסי' תע"היא:


א) רי"ף (כז, א). רמב"ם פ"ח הי"ג. טור בשם ה"ר יונה. שו"ע.

ב) רב הונא מ, א. ברייתא קיט, סוע"ב. רמב"ם שם. רא"ש פ"י סי' לה, בדעת הרי"ף שם. רבנו יונה שם. שו"ע.

ג) תוס' קכ, א ד"ה באחרונה. וראה גם לעיל סי' תעח ס"א.

ד) רי"ף שם. רמב"ם שם. רבנו יונה שם. שו"ע שם.

ה) רי"ף שם. מ"א סק"א. ח"י ס"ק א.

ו) כדלעיל סי' תעה ס"ג.

ז) ראה שם ס"ה וס"ז. וראה מ"מ וציונים.

ח) שו"ע ס"א. וראה גם מ"מ שם בדעת הרמב"ם. פרישה ס"ק ה בשם גליון.

ט) משמעות הרמב"ם שם, והר"ר יונה, שם ושו"ע.

י) רא"ש שם. פר"ח ריש הסי'.

יא) סעיף טז.