ד

ד מי שאין לו לשני הלילות רק שלש מצות בלבד שמורות משעת לישה או משעת קצירה יברך ליל ראשון המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסהכד שפרס ממנה כבר כזית לאפיקומןכה ויאכל ממנה מהשאר כזית אחד להמוציא ועל אכילת מצה וכזית שני יאכל ממנה בכריכה עם מרור וישתיירו לו שתי מצות שלימותכו ללחם משנהכז לליל ב'.

ולא יבצע פרוסה לאפיקומן בליל ב' עד לאחר ברכת המוציא קודם ברכת על אכילת מצה כדי שיברך המוציא על לחם משנה שלימותכח ועל אכילת מצה יברך על הפרוסה שהפרוסה היא לחם עוני ובה הוא יוצא ידי חובת מצה ולכן יאכל ממנה כזית אחד וכזית אחד יאכל מהשלימה שבירך עליה המוציא כמו שנתבאר בסי' תע"הכט וכזית שלישי יאכל מהשלימה בכריכה עם מרור ולא מהפרוסהל לפי שיש אומריםלא שגם ברכת המוציא היא על הפרוסה ולפי דבריהם לא נעשית עדיין שום מצוה במצה השלימהלב ולכתחלה יש לעשות בכל מצה מצוה אחת כמו שנתבאר בסימן תע"הלג ואחר גמר כל הסעודה יאכל אפיקומן מחתיכה שפרס בין המוציא לעל אכילת מצה:


כד) כדעת היש אומרים דלקמן בסמוך.

כה) ראה לעיל סי' תעג סל"ה, שיפרוס חלק גדול לאפיקומן, משא"כ כאן, שצריך לאכול כל הכזיתים ממצה זו.

כו) אבודרהם סדר ההגדה, בשם אבן הירחי בהמנהיג הל' פסח סי' פח. רמ"א.

כז) ט"ז סק"ב.

כח) ראה לעיל סי' תעג סל"ו שצריך לומר ההגדה על מצה פרוסה, משא"כ כאן, שחשוב יותר לברך על לחם משנה שלם.

כט) סעיף ה.

ל) משמעות הח"י סק"ד.

לא) רי"ף (כה, ב), לפירוש הטור סי' תעה בסופו. רמב"ם פ"ח ה"ו. תוס' קטז, א ד"ה מה, וסמ"ג עשין מא (קיח, ג), בשם רבנו מנחם מווינא ורבנו יום טוב. ונתבאר בפס"ד צמח צדק (לה, ד). ב' דעות האחרות נתבארו לעיל סי' תעה ס"ג.

לב) משא"כ כשיש לו ג' מצות, ראה לעיל סי' תנח ס"ז, שעושין הכריכה ממצה השלישית, שעדיין לא נעשית בה מצוה.

לג) ראה שם ס"ד, וראה לעיל סי' תנח ס"ז.