תפה דין מי שנשבע שלא לאכול מצה ובו ג' סעיפים:

ב

ב במה דברים אמורים כשפירש ליל פסח בין שנשבע בלילה זה בין שנשבע קודם לכן אבל אם נשבע סתם שלא יאכל מצהח ולא הזכיר ליל פסחט מתוך שחלה שבועתו על מצת הרשות דהיינו שלא יאכל מצה קודם לילה זה ואחריה חלה גם כן על מצת מצוה שבליל זה שהשבועה חלה לבטל את המצוה בשב ואל תעשה על ידי שכולל עמה בשבועה גם דבר הרשותי.

וכל זה בשבועה (ונוסח לשון שבועה מן התורה או מדברי סופרים עיין ביורה דעה סי' רל"זיא) אבל אם נדריב שלא לאכול מצה בליל פסח כגון שאמר אכילת מצת מצוה עלי קונםיג אסור לאכלו שהנדרים חלים על דבר מצוה כמו שנתבאר ביורה דעה סי' רט"ויד ומכל מקום כופין אותו להתיר נדרו על ידי שאלה וחרטה כמו שנתבאר ביורה דעה שםטו:


ח) ירושלמי שם. טור ושו"ע.

ט) ראה תוס' שבועות כד, א ד"ה אלא הן.

י) ר"ן פסחים שם. לבוש. ט"ז ומ"א סק"א. וראה תוס' שם.

יא) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם.

יב) משנה שם נדרים טז, סוע"א. מ"א סק"ב.

יג) ראה מ"א שם. וראה גם ר"ן שם (טז, ב) ד"ה הא בשם התוס'. ש"ך יו"ד סי' רטו סק"ג.

יד) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א.

טו) ראה רמ"א שם ס"א. ט"ז שם סק"ב. ש"ך שם סק"ד.