יב

יב יש אומריםצט שמותר לברך ולספור בבין השמשות אף על פי שהוא ספק לילה וספק יוםק העבר ואם כן היאך יאמר היום שני ימים שמא עדיין הוא יום ראשון מכל מקום כיון שהספירה בזמן הזה מדברי סופרים ספק דברי סופרים להקל ויש חולקין על זה ואומריםקא שלכתחלה אין להכניס עצמו לידי ספק אפילו מדברי סופרים ואין לספור עד צאת הכוכבים שהוא לילה ודאי וכן עושין המדקדקים וכן ראוי לכל אדם לעשותקב ומכל מקום המנהג ההמון עכשיו כסברא הראשונה לספור בבין השמשותקג.

ומי שרוצה לדקדק לספור בצאת הכוכבים והוא מתפלל ערבית מבעוד יום עם צבור המתפללין ערביתקד עם סמוך לחשיכה וסופרים בבין השמשותקה טוב שיספור עמהם בלא ברכה ויחשוב בדעתוקו אם אשכח לספור בלילה הריני סומך על ספירה זו לצאת בה ידי חובתי ואם לא אשכח בלילה הרי דעתי עכשיו שלא לצאת בספירה זו שאף להאומריםקז שמצות אין צריכות כוונה לצאת בהן ידי חובתו מכל מקום כשמכוין בפירוש שלא לצאת בהן ידי חובתו בודאי אינו יוצא בעל כרחוקח ולפיכך כשיזכור בלילה יספור בברכהקט.

אבל אם לא התנה בדעתו בפירוש שלא לצאת בספירה זו כשיזכור בלילה אלא ספר סתםקי אף שלא בירך עכשיו וגם לא ענה אמן אחר ברכת הציבור לא יברך כשיספור בלילה שמא היה כבר לילה כשספר בבין השמשות וכבר יצא ידי חובתו להאומרים שמצות אין צריכות כונה ואף להאומרים שמצות צריכות כונה מכל מקום הספירה בזמן הזה מדברי סופריםקיא ויש אומרים שמצות מדברי סופרים לדברי הכל אין צריכות כוונה כמו שנתבאר בסי' תע"הקיב.

ואפילו לא ספר עמהם כלל אלא ששמע הספירה מן אחד ומן הציבור שספרו ולא נתכוין כלל להוציאו וגם הוא לא נתכוין לצאת בשמיעה זו אלא שמע לפי תומו לא יברך כשיספור בלילהקיג שהשומע כעונה ואפילו אם היה מחשב אין אני מתכוין לצאת בספירה זו אין זה כלום להאומרים שמצות אין צריכות כוונה כלל אלא אם כן מחשב אני מתכוין שלא לצאת בהקיד.

וכל זה הוא בבין השמשות אבל קודם בין השמשות אין מנהג כלל לספור אפילו בערב שבת שמקדימין לגמור תפלת ערבית בציבור בבית הכנסת קודם בין השמשות אין הציבור סופרין כלל בבית הכנסתקטו אלא כל אחד סופר בביתו כשיגיע הזמן.

ואם טעו ביום המעונן ובירכו וספרו ואחר כך נתפזרו העבים ונודע שהיה קודם בין השמשות צריכין לחזור ולספורקטז אבל לא יברך שנית אם כשספרו היה מפלג המנחה ואילךקיז שהרי מנהג העולם לקרות קריאת שמע של ערבית מפלג המנחה ואילך לפי שסומכין על האומריםקיח שמפלג המנחה ואילך כשם שהוא כלילה לענין תפלת ערבית לרבי יהודהקיט כך הוא כלילה לענין קריאת שמע של ערבית וא"כ הוא הדין שהוא כלילה לענין ספירת העומר לרבי יהודה לפי דבריהםקכ ומכל מקום צריכים לחזור ולספור כשיגיע הזמן לפי שהעיקר כהאומריםקכא שמפלג המנחה אינו חשוב כלילה אפילו לרבי יהודה אלא לענין תפלה בלבד אבל לא לענין שאר דברים שמצותם בלילה כמו שנתבאר בסימן רל"הקכב:


צט) סברא הא' בתוס' מנחות סו, א רד"ה זכר. סמ"ג מ"ע ר (רכ, ב) בשם הרשב"א. רא"ש פ"י סי' מ. טור.

ק) כדלעיל סי' רסא ס"א וש"נ.

קא) מסקנת התוס' שם. ר"ן פסחים (כח, א) דבור הא'. ב"י ד"ה ומ"ש וזמן. ט"ז סק"ה. וראה גם לעיל סי' רנב קו"א סוף סקי"ד.

קב) שו"ת הרשב"א ח"א סי' קנד. שו"ע ס"ב.

קג) ב"ח ריש הסי'. ח"י סקי"ב.

קד) אבודרהם סדר ספירת העומר, בשם מחזור ויטרי ח"א ע' 301. שו"ע ס"ג.

קה) לבוש ס"ג. ט"ז סק"ו.

קו) אבודרהם ולבוש שם (אמר). ט"ז שם (דעתו).

קז) כדלעיל סי' ס ס"ה.

קח) רמ"א ולבוש שם. מ"א סק"ח. ח"י סקי"ד.

קט) שו"ע ורמ"א שם.

קי) לבוש שם. מ"א שם.

קיא) כדלעיל ס"ב.

קיב) סכ"ט, וש"נ.

קיג) משמעות שו"ת הרשב"א ח"א סי' תנח, הובא ב"י סוד"ה כתב הרד"א. וכדלעיל סי' ריג ס"ד (במוסגר) וש"נ. וראה לעיל סוף ס"א. דברי נחמיה שם סי"ב אות ט.

קיד) ראה לעיל סי' ו ס"ט. סי' רצו סי"ז. לקמן סי"ד.

קטו) שו"ת רש"ל סי' יג. ב"ח ריש הסי'. ח"י סקי"ב.

קטז) תשובת הרשב"א ח"א סי' קנד. שו"ע ס"ב.

קיז) עולת שבת סק"ב. ח"י שם.

קיח) ר"ת ור"י בתוס' ברכות ב, א ד"ה מאימתי.

קיט) ברכות כו, א.

קכ) ראה ח"י סקי"ג.

קכא) רא"ש שם פ"א סי' א. טור ושו"ע סי' רלה ס"א.

קכב) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה לעיל סי' רסז ס"ב.