כ

כ אם בירך על דעת לספור ארבעה ימים לעומר שהוא סבור שהיום יום רביעי ולאחר שגמר הברכה נזכר שהיום יום חמישי אין צריך לחזור ולברך אלא סופר מיד חמשה על סמך הברכה שבירך כבר אף על פי שהברכה היתה על דעת יום רביעי אין בכך כלום לפי שדברים שבלב אינן דברים לענין זה כמו שנתבאר בסי' ר"טקנח:


קנח) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א (בכוס של מים, וסבור שהוא יין, ופתח על דעת לומר בורא פרי הגפן, ונזכר שהוא של מים וסיים שהכל, יצא). וראה הטעם במלחמות ברכות פ"א (ו, ב), ובהשגת הראב"ד שם (הובא ברא"ש שם פ"א סי"ד), כי אין הכוונה מעכבת ולא מצינו פסול במחשבה כגון זו. וראה דברי נחמיה שם. מ"מ וציונים.