ל

ל ועכשיו אין העולם נזהרין כלל באיסור חדשריז.

ויש שלמדו עליהם זכותריח במקומות שרוב התבואה נזרעת קודם הפסח או במקומות שמביאין להם תבואה ממקומות שרוב התבואה נזרעת קודם הפסח שאין בה איסור חדש כמו שנתבאר ביו"ד סימן רצ"גריט ע"ש.

והמחמירים על עצמם במקומות ההם ונזהר מסתם תבואה שאינה ידועה לו שהיא ישנה אין צריך ליזהר מפליטת הכלים שנתבשל בהםרכ ממין שרוצה לבשל עכשיו ישןרכא לפי שמין במינו אין צריך ששים אלא מדברי סופריםרכב ואין להחמיר כל כך בסתם תבואה שאין בה אלא חומרא בעלמארכג.

וגם במקומות שרוב התבואה נזרעת אחר הפסח כגון במדינות פולין שרוב השבולת שועל והשעורים שעושין מהם השכר נזרעין אחר הפסח וגם אין מביאין לשם תבואה כלל ממדינות אחרות שזורעין בהם קודם הפסחרכד אף על פי כן אין רוב העולם נוהגין שם איסור חדש.

ויש שלמדו עליהם זכותרכה לפי ששם הוא שעת הדחק שעיקר שתייתם הוא השכר לפיכך הם סומכים על מקצת הראשוניםרכו הסוברים שחדש בחוץ לארץ אינה אלא מדברי סופרים שגזרו משום ארץ ישראל ולא גזרו אלא במקומות הסמוכים לארץ ישראלרכז כגון מצרים ועמון ומואב ובבל כמו שנתבאר ביורה דעה סימן של"ארכח.

ויש שלמדו עליהם זכות אחררכט שסוברים שחדש אינו נוהג אלא בתבואה שהוא של ישראל בשעת קצירה אבל לא בשל נכרים ולפי זה צריך להזהיר לישראלים הדרים בכפרים שיש להם תבואה זרועה אחר הפסח בשדה של השר שינהגו בה איסור חדש.

אבל כל בעל נפש לא יסמוך על המתירים הללו ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לורל כהסכמת רוב הראשונים והאחרוניםרלא שהחדש נוהג מן התורה אף בחוץ לארץרלב ובכל מקום אף בשל נכריםרלג כי כן עיקררלד.

עיין ביורה דעה סי' רצ"גרלה שהנזהר מחדש יש לו ליזהר גם מיי"ש וממי דבש שהעמידוהו בשמרי שכררלו עיין שם כל פרטי דין החדש:


ריז) ב"ח סוף הסי' וביו"ד סי' רצג. ט"ז שם ס"ק ד. באר הגולה יו"ד שם. מ"א בסוף הסימן.

ריח) סמ"ג ל"ת סי' קמב-ד, בשם רבנו יצחק ברבנו שמואל. הגהות מיימוניות שם אות ג. שו"ת הרא"ש כלל ב ס"א. מרדכי קידושין רמז תקא. תרומת הדשן סי' קצא. טור ורמ"א יו"ד סי' רצג ס"א.

ריט) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם. ומה שאינו אסור משום דבר שיש לו מתירין, ראה לקמן סי' תקיג קו"א סק"ה.

רכ) שו"ת רמ"א סי' קלב אות טו. מ"א סקי"ז.

רכא) מ"א שם.

רכב) כדלעיל סי' תמב סי"ג וש"נ.

רכג) שו"ת רמ"א שם. מ"א שם.

רכד) של"ה שער האותיות אות ק (עז, א) ד"ה עתה באתי על ענין דין של חדש. מ"א שם.

רכה) אור זרוע ח"א סי' שכח. ט"ז יו"ד שם סק"ד. מ"א סקי"ז ד"ה ונראה לי.

רכו) תשובת רבנו ברוך, הובאה בשו"ת מהר"ם (לבוב) סי' קצט, ובשו"ת הרא"ש כלל ב סי' א. אור זרוע שם. הובא בתרומת הדשן סי' קצא. ליקוטי מהרי"ל (ע' תרטז).

רכז) רבנו ברוך שם. מ"א שם.

רכח) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א (לענין תרומות ומעשרות).

רכט) ב"ח סוף הסימן, וביו"ד שם ריש הסי'. שו"ת הב"ח החדשות סי' מח-מט.  ט"ז יו"ד שם (להקל בשל נכרים). באר הגולה שם. ובב"ח יו"ד שם, בשם הגהות מהרש"ל לטור, בשם תשובת מעיל צדק, בשם הריב"א, ומשמעות בה"ג (להתיר עכ"פ בשל נכרי בחו"ל). וכן מסיק בשו"ת כנסת יחזקאל סי' מא ד"ה ואני הקטן אענה, ובשו"ת שב יעקב סי' סא. וראה שו"ת צמח צדק סי' ריח (לח, ד), בשם מהרי"ל בשם רבנו, צד נוסף ליישב מנהג העולם. ליקוט הדעות בזה ראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' שנב (נז, ג-ד).

רל) ב"ח יו"ד שם סוף הסימן (שהמחמיר לא יחמיר אלא לעצמו). מ"א סוף הסימן (שבעל נפש יחמיר). וראה גם שו"ת רבנו סוס"י ו (שנהוג עלמא להחמיר בשל ישראל, ולצורך זיתים של אכילת מצה ואפיקומן יש להקל), וסוס"י ז (שבדורות שלפנינו נהגו כדעת המקילין ובדורות הללו רבו כמו רבו הנוהגים להחמיר), וסי' כ (להתיר יי"ש מטעם תערובת). שו"ת צמח צדק סי' שנא (מנהג מדינות אלו לאסור חדש של ישראל ולהתיר חדש של נכרי). שיחות קודש אחרון של פסח תש"מ (שבפועל מקילין בזמנינו).

רלא) טור ושו"ע כאן ס"י וביו"ד שם ס"א. ש"ך שם בנקה"כ. כנסת יחזקאל סי' מא ד"ה וע"פ הדברים.

רלב) כדלעיל סכ"ט וש"נ.

רלג) תוס' קידושין לז, רע"א. ראבי"ה סי' תקכז. שו"ת הרא"ש שם. טור ושו"ע יו"ד שם ס"ב. ט"ז שם סק"ב. ש"ך שם סק"ו.

רלד) ראה שו"ת אדה"ז סי' ו בסופו, שהביא דעת כנסת יחזקאל סי' מא (ד"ה ואני הקטן אענה, ואילך) לאסור בשל ישראל, ומסיק שהעיקר כדעת המ"א להקל בחו"ל, במצות של מצוה. וראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' שנב (נז, ד).

רלה) ראה ט"ז שם סק"א. ש"ך שם סק"ו. ח"י כאן סקכ"ב.

רלו) ראה לעיל סי' תמב ס"ט (גבי חמץ). חידושי צמח צדק משניות (ז, ד). שו"ת רבנו סי' כ.