יז

יז כשמערב גם לאחרים אין צריך להוסיף בשיעור התבשיל בשבילם אלא בכזית די בין לאחד בין לאלפיםקמז ומכל מקום צריך שלכולם יהיה חלק וזכות בעירוב זה שאין מערבין לאדם אלא בשלו לפיכך צריך לזכות להם את העירובקמח דהיינו שיגביה אדם אחר את העירוב גובה טפחקמט מן המקום שהיה מונח עליוקנ (שבהגבהה פחותה מטפח אינו קונה כלוםקנא) ויאמר לו זכה בעירוב זה בשביל כל אנשי העירקנב כלומר שהוא יהיה שלוחם וכאלו הן בעצמם הגביהו העירובקנג וקנו אותו בהגבהה והרי יש להם חלק וזכות בו.

לפיכך אין המערב יכול לזכות להם העירוב ע"י הגבהת עצמו שהרי העירוב הוא שלו וכשהוא מגביהו בידו לזכות בו הרי עדיין העירוב הוא שלו כמו שהיהקנד ואין אחרים יכולים לזכות בהגבהה זו.

וכשם שאינו יכול לזכות ע"י עצמו כך אינו יכול לזכות ע"י עבדו ושפחתו הכנעניםקנה אפילו אינן סמוכים על שלחנו אלא אוכלים משלהםקנו ולא ע"י בנו ובתו הקטניםקנז שהן אוכלין משלוקנח אף על פי שאינן סמוכים על שלחנו ממשקנט ואם זיכה על ידי אחד מאלו אין מועיל כלום אפילו בדיעבד מפני שידן כידוקס ממש.

אבל על ידי בנו ובתו הגדולים שאוכלין משלוקסא ועל ידי בנו ובתו הקטנים שאינן אוכלים משלוקסב וע"י אשתו שהיא אוכלת משלוקסג יש אומרים שיכול לזכות על ידיהם מטעם שנתבאר בסי' שס"ו ויש אומרים שאינו יכול לזכות על ידי אחד מכל אלו מטעם שנתבאר שם לפיכך לכתחלה אין לזכות על ידי אחד מכל אלו אבל בדיעבדקסד שכבר זיכה ע"י אחד מכל אלו וכבר נכנס ליל יו"ט שאי אפשר לזכות עוד יש לסמוך על דברי המקילין וכן אם אין לו אדם אחר לזכות על ידו יכול לזכות לכתחלה על ידי אחד מכל אלוקסה.

וכל זה בבנו ובתו ואשתו אבל אחר שאוכל משלו אפילו הוא סמוך על שלחנו ממש בין שאוכל בחנם בין שאוכל בשכר כגון עבדו ושפחתו העברים יכול לזכות על ידיהן לכתחלהקסו אפילו הן קטניםקסז כמ"ש בסי' שס"וקסח ואפילו בנו הגדול אם הוא נשוי אשה יכול לזכות על ידו לכתחלה אע"פ שהוא סמוך על שלחנו ממשקסט כמו שנתבאר שםקע:


קמז) גמרא טז, ב. טור ושו"ע ס"ג.

קמח) שמואל בעירובין פ, א (אף בעירובי תבשילין). טור ושו"ע ס"י.

קמט) עירובין עט, ב (בשיתופי מבואות). ר"ן (ח, ב) ד"ה ומאן. שו"ע סי"א. וכדלעיל סי' שסו סי"ב וש"נ. וכ"ה בסידור.

קנ) מ"א סקי"ב. וראה לעיל שם: ואפילו אם הניחו לו על ידו המוגבהת ותלויה באויר צריך שיגביה ידו טפח.

קנא) ראה חו"מ סי' קצח ס"ב ב' דעות (טפח או ג' טפחים), ובעירובין לדברי הכל סגי בטפח (תוס' עירובין עט, ב ד"ה צריך).

קנב) לבוש סי"א. ובסידור (בכל אחד שעושה עירוב): אני מזכה לכל מי שרוצה לזכות ולסמוך על עירוב זה.

קנג) כדלעיל שם וש"נ. וראה מ"מ וציונים.

קנד) רש"י עירובין עט, ב ד"ה צריך. וכ"ה לעיל שם. וראה מ"מ וציונים.

קנה) משנה עירובין עט, ב. טור ושו"ע סי' שסו ס"י. לעיל שם סי"ג.

קנו) ב"י סי' שסו ד"ה ומ"ש ולא על ידי.

קנז) משנה שם. טור ושו"ע שם. לעיל שם.

קנח) שאז אין מועיל לב' הדעות דלקמן, ולעיל סי' שסו סי"ג.

קנט) ראה תוס' עירובין שם ד"ה וע"י אשתו (שלענין מציאתה כסמוכה על שלחנו דמיא). לעיל שם (כשמעלה לה מזונות מציאתה לבעלה). לקמן סי"ח (שבקטן אין אומרים מגו דזכי לנפשיה כו'). מ"מ וציונים.

קס) משנה שם. טור ושו"ע שם.

קסא) שזה מועיל רק לדעה הא' דלעיל שם (אף שתיקנו חכמים שמציאתם לאביהם), וש"נ.

קסב) שזה מועיל רק לדעה הב' דלעיל שם (שמציאתם לעצמם), וש"נ.

קסג) שזה מועיל רק לדעה הא' דלעיל שם, וש"נ.

קסד) ב"י ד"ה ומ"ש וקטן. רמ"א שם ס"י. לעיל שם בסוף הסעיף.

קסה) ראה גם לעיל שם סוף סי"ג.

קסו) רא"ש פ"ב סוס"י ו.

קסז) כלבו סי' נט (כב, ד).

קסח) סי"ג (אפילו קטנים, לדעה הא') וסי"ד (אף הסמוכים על שלחנו, לדעה הב'). והטעם נתבאר לקמן הל' הפקר ס"ט.

קסט) סמ"ק סי' רפב (ע' שז). הגהות אשרי עירובין פ"ז ס"ח. כלבו סי' לג (לו, א). רמ"א סי' שסו ס"י. לעיל שם סי"ד.

קע) סעיף יד.