ג

ג כיצד מצות הנחת ערוב תבשילין נוטל בידוכט חתיכת פתל שיש בה כביצהלא וכזית בשר מבושל או שאר דבר מבושללב שיש בו כזיתלג כדי שבפת זו יהא מותר לו לאפות מיו"ט לשבת ובתבשיל זה יהא מותר לו לבשל מיו"ט לשבתלד.

ואם לא עירב אלא בתבשיל לבדלה ולא נזכר עד לאחר שנכנס ליל יו"ט אפילו הוא יו"ט ראשון של גליות שחל בחמישי בשבת שיוכל לערב על תנאי כמו שיתבארלו אעפ"כ אין צריך לחזור ולערבלז כיון שכבר עירב בתבשיל שהוא עיקר העירובלח.

אבל אם עירב בפת בלבד צריך לחזור ולערב ואם לא עירב אסור לו אפילו לאפות מיום טוב לשבתלט שאין זה עירוב כלל כמו שיתבארמ:


כט) טור (במזכה לאחרים). ב"י ד"ה כיצד (אף במערב לעצמו). ב"ח ד"ה כיצד.

ל) רבי אליעזר בברייתא טו, ב (אין אופין אלא על האפוי). בה"ג הל' יו"ט (לו, ב). ר"ת בתוס' ביצה יז, ב ד"ה אמר. רא"ש פ"ב סי' יא. טור ושו"ע ס"ב. וכ"ה בסידור (יקח מערב יו"ט הפת משבת).

לא) ראבי"ה סי' תשמח (ע' 449), בשם הירושלמי. אור זרוע הל' יו"ט סי' שמז. מרדכי רמז תרעב. רמ"א ס"ג.

לב) ראה לקמן סי"ב-ג. וכ"ה בסידור (תבשיל חשוב כגון בשר או דג).

לג) רבי אבא בגמרא טז, רע"ב. שם ושם בשם הירושלמי. טור ושו"ע ס"ג.

לד) רבי אליעזר בברייתא שם. ר"ת שם. ט"ז סק"ד.

לה) ב"י סוד"ה ועירוב. שו"ע ס"ב. ט"ז שם.

לו) סעיף כא.

לז) יש"ש פ"ב סי' יח. מ"א סקי"ד.

לח) כדעת ר"י בתוס' יז, ב ד"ה אמר. ר"ן (י, ב) ד"ה אמר. מ"מ פ"ו ה"ג בשם מקצת הגאונים. וראה גם לקמן סכ"ד.

לט) עולת שבת סק"ד. עטרת זקנים סק"ג.

מ) סעיף כד.