ד

ד יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופריג אע"פ שהתקיעה בשופר אינה מלאכהיד ואינה אסורה בשבת ויו"ט אלא מדברי סופריםטו משום עובדין דחולטז ולמה אין דוחין איסור קל כזהיז מפני מצות עשה של תורהיח כמו שדוחין אותו בכל יו"ט של ראש השנהיט הואיל ואין בו שבות גמור לפי שהכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרביםכ:


יג) משנה כט, ב. טור ושו"ע ס"ה.

יד) גמרא שם. לבוש ס"ה.

טו) רמב"ם פ"ב ה"ו.

טז) משמעות הגמרא ורש"י [עיין ברש"י שבת ג' ע"ב ד"ה הדביק (דרדיית הפת שבות היא), וברי"ף ור"ן שם (א, ב) ד"ה אמר (לאו שבות היא אלא עובדין דחול), ובגמרא דף קי"ז ע"ב (כמה דאפשר לשנויי משנינן) ורש"י שם ד"ה מרדה (שהוא דרך חול), ובב"י סי' רנ"ד ד"ה ומ"ש ואם בשוגג, ולעיל שם ס"ט. ותקיעת שופר שוה לרדיית הפת כמבואר בר"ה שם ושבת שם]. וראה שלחן המלך ח"ב ע' קצה הערה 1. וראה גם לקמן סי' תקפט ס"ב. סי' תקצו ס"ב. סי' תרכג סי"א.

יז) ראה לעיל סי' רנד ס"ז וס"ט (שהתירו רדיה לצורך שבת). סי' שו סי"ח (שהתירו עובדין דחול מפני מצוה).

יח) רמב"ם שם. מ"א סק"ד. וראה רשימות חוברת ס. אג"ק ח"ב ע' רמג, רסד. ח"ט ע' רג. שלחן המלך שם ע' קצה-קצז.

יט) ראה לקו"ש ח"ג ע' 948 הערה 4. שלחן המלך שם ע' קצז-ח.

כ) רבה בגמרא ר"ה שם. רמב"ם שם. טור ולבוש שם. מ"א שם. ט"ז ס"ק ה.