ז

ז המתפלל מוסף ביחיד אין מפסיק כדי לתקוע סדר הברכותכט ואפילו יש לו מי שתוקע לול אין מפסיקלא לשומעם שלא תקנו אלא בציבור ומכל מקום התקיעות שחייב לשמוע מן התורה דהיינו תשר"ת ג' פעמים תש"ת ג' פעמים תר"ת ג' פעמיםלב טוב שישמע אותן קודם תפלת מוסףלג.

אע"פ שתקיעות מעומד הן מצוה מדברי סופריםלד אעפ"כ אין מברכין עליהןלה כמו שמברכין על כל מצוה מדברי סופריםלו לפי שנפטרין בברכה שבירכו על תקיעות מיושב.

וכיון שהן נפטרין בברכה אחת לכן יש ליזהר שלא להפסיק ביניהם בשיחהלז ולא התוקע בלבד שבירך על השופר אלא אפילו הציבור שלא בירכו לעצמן אלא שמעו ברכת השופר מהתוקע אף הן לא ישיחולח מתחילת תקיעות מיושב עד אחר תקיעות מעומדלט.

ואם עבר ושח בין התוקע בין השומעין אין צריך לברך על תקיעות מעומדמ ואף שהפוטר שתי מצות בברכה אחת ושח ביניהם צריך לחזור ולברך על מצוה השנית כמ"ש בסי' ח'מא ובסי' כ"המב מכל מקום כיון שאלו התקיעות מעומד ומיושב הן כעין מצוה אחתמג שהתורה חייבה אותנו לשמוע תשע תקיעות בראש השנהמד ותקנו חכמים לשמוע אותן על סדר ברכות מלכיות זכרונות ושופרותמה אלא כדי לערבב את השטןמו (פירוש כדי שיתערבב מיד בתקיעות שלפני התפלה ולא יקטרג בתפלהמז) על כן נהגו כל ישראל לחלק את התקיעות של תורה ושל דברי סופרים לשתי פעמים ותוקעין מיושב כדי לקיים מצוה מן התורה ומברכין עליהן וגומרין את המצוה של דברי סופרים בתקיעות מעומד שעל סדר הברכות כמו שתקנו חכמים.

וכיון שהן מצוה אחת ונראין כשתי מצותמח לפיכך אין להשיח ביניהם דברים בטלים אבל מותר להשיח ביניהם מעניני התפלהמט והתקיעותנ כיון שהן באמת מצוה אחת וכן אם עבר ושח אפילו דברים בטלים אין צריך לחזור ולברך דאין שייך הפסק באמצע מצוה אחתנא כמו שהיושב בסוכהנב והלבוש תפילין מותר לשוח אע"פ שכל רגע ורגע שהוא יושב בסוכהנג ולבוש בתפיליןנד הוא מקיים מצות הקב"ה.

אבל אם שח בין ברכה לתקיעות מיושב אפילו שח מעניני התפלות צריך לחזור ולברך כיון שהפסיק בין הברכה להדבר שמברך עליו אבל אם שח מעניני התקיעות אינו צריך לחזור ולברךנה אבל לכתחלה אסור לשוח בין הברכה לתקיעה אפילו מעניני התקיעות אלא אם כן אי אפשר לו לקיים המצוה אם לא ישיח כגון שאומר תנו לי השופר וכיוצא בזהנו:


כט) ברייתא וגמרא לד, ב. טור ושו"ע ס"ב.

ל) ארחות חיים דין תקיעת שופר סט"ו. ט"ז. שו"ע שם.

לא) לבוש ס"ג. וראה שדי חמד אס"ד מערכת ר"ה סי' ב אות לו ד"ה ויש לי עד.

לב) כדלעיל סי' תקצ ס"ב.

לג) כלבו סי' סד (כח, ג). ארחות חיים שם. רמ"א ס"ב. וראה לקמן סי' תקצה ס"ב.

לד) כלומר, אף שיצאו רק חובת תקיעת שופר מהתורה, ותיקנו חכמים לתקוע במוסף כדלעיל ס"א, מ"מ אין מברכין על תקנת חכמים, שנפטרים בברכה שבירכו על החובה מהתורה.

לה) הרי"ץ גיאת (ע' מא), בשם רב האי גאון. הובא במ"מ פ"ג הי"א. טור.

לו) כדלעיל סי' תלב ס"א, וש"נ.

לז) הרי"ץ גיאת (ע' מב) בשם הגאונים. רי"ף (יא, א). רמב"ם פ"ג הי"א. רא"ש פ"ד סי' יב. טור ושו"ע ס"ג.

לח) רא"ש שם, בשם הרי"ץ גיאת שם. הגהות מיימוניות שם אות ט, בשם רבנו שמחה. טור ושו"ע שם.

לט) מרדכי רמז תשכא בהגהה בשם גדולים.

מ) הרי"ץ גיאת שם. רי"ף שם. רמב"ם שם. רא"ש שם. טור. ב"י ד"ה ואם שח. רמ"א ס"ג. ואפילו באמצע תקיעות מיושב, כדלעיל סי' תקצ סי"ב-ג וש"נ.

מא) סעיף כא.

מב) סעיף יח.

מג) הרי"ץ גיאת שם (מצוה אחת). רי"ף ורא"ש שם. מ"א סק"ד. וראה לקמן בהמשך הסעיף (מצוה אחת ונראין כשתי מצות), וש"נ.

מד) כדלעיל סי' תקצ ס"א.

מה) כדלעיל ס"א.

מו) גמרא טז, רע"ב.

מז) טור סי' תקפה. ט"ז כאן סק"ב. וראה לעיל סי' תקפה ס"ו. שלחן המלך ח"ב ע' קצד הערה 5.

מח) ראה לעיל סי' תלב ס"ז, שאף במצוה אחת ממש יש אומרים שהוי הפסק, כשהוא מוכרח לגמור אותה, כמו בדיקת חמץ. וכאן אפשר דומה למצות סוכה ותפילין דלקמן. ומ"מ אין להשיח כיון שנראין כשתי מצות, הא' מהתורה והב' מד"ס. וראה מ"מ וציונים. רשימת שיעורים פסחים ח"ב סי' כז אות יב, וסי' כט אות ג והערה 2.

מט) מהרי"ל הל' שופר (ע' רפח). רמ"א ס"ג.

נ) ראבי"ה סי' תקלה. הובא במרדכי רמז תשכא בהגהה. מהרי"ל שם. רמ"א שם. וראה פרדס חב"ד גליון 8 ע' 95-96.

נא) ראה פרדס חב"ד 10 ע' 176.

נב) רא"ש פסחים פ"א סי' י.

נג) ראה לקמן סי' תרלט ס"ד וסט"ז.

נד) ראה לעיל סי' לח ס"ז. לקו"ש חל"ט ע' 22 ואילך. שלחן המלך ח"א ע' ס-סב ובהערה 17.

נה) מ"א סק"ה.

נו) מ"א שם. וראה גם לעיל סי' קסז ס"ט. סי' תלב ס"ו.