ח

ח ומן הדין היה נכון שכל הקהל יצאו ידי חובתן בברכת השליח ציבור ולא יברך כל אחד ואחד בפני עצמומח לפי שברוב עם הדרת מלךמט כמ"ש בסימן רצ"חנ אלא שעכשיו על הרוב אין השליח ציבור מכוין כלל להוציא אחרים לכן יברך כל אחד ואחד לעצמונא בלחש ויזהר לסיים קודם שיסיים השליח ציבור כדי שיוכל לענות אמן אחר ברכת השליח ציבורנב וכן הדין בברכת הללנג וכן הדין בברכת הלולבנד שבבית הכנסתנה:


מח) ב"י סוד"ה כתב הכלבו. דרכי משה הארוך אות ד. של"ה מסכת יומא עמוד התשובה (רכח, רע"ב) ד"ה הלכתא. הובאו במ"א סק"ג.

מט) משלי יד, כח. ברכות נג, א כבית הלל. של"ה שם.

נ) סעיף כ. וראה לעיל סי' ריג ס"ו, שזהו במצות שמקיימים כולם ביחד (משא"כ בברכת תפילין וציצית, אם רצו אחד מברך לכולם כדי לקיים ברוב עם הדרת מלך ואם רצו כל אחד מברך לעצמו). וראה העו"ב תתה ע' 72.

נא) מ"א שם. ואלו שברכו שהחיינו בשעת הדלקת נרות לא יברכו עכשיו (ס' המנהגים – חב"ד ע' 63).

נב) מלבושי יו"ט (בלבוש סוף ס"א). אליה זוטא סק"ו. וכדלעיל סי' נא ס"ג. סי' נט ס"ד. סי' קפג ס"י.

נג) מ"א שם (שיברך לעצמו). וראה סידור סדר הלל, ובנסמן שם.

נד) מ"א שם (שיברך לעצמו). וראה לעיל סי' נט ס"ד שלא לענות אמן לאחר ברכת המצות או ברכת הנהנין.

נה) כדלקמן סי' תרמד. וראה בסידור דיני נטילת לולב שמצוה מן המובחר לברך על הלולב בסוכה (קודם התפלה).