ספריית חב"ד ליובאוויטש

י

י יש אנשי מעשה שמחמירין לעשות יום כיפור שני ימיםנג כמו שאנו עושים שני ימים טובים בגולה בשאר כל המועדות ומי שנהג חומרא זו ורוצה לשנות מנהגו צריך התרה כמו נדרנד.

אבל אין לנהוג חומרא זו משום שיש לחוש לסכנהנה ועוד שהרי עכשיו שבטל קידוש החודש על פי הראיה אנו בקיאים בחשבון קביעות החדשיםנו ואנו אומרים שאלול לעולם חסר ויום ראשון של ראש השנה הוא ראש חודש תשרינז ובעשור לחודש הוא יום הכיפורים שלנו ואין אנו עושין שאר כל המועדות שני ימים אלא כדי שלא לשנות ממנהג אבותינו שהיו בזמן שהיו מקדשים החדשים על פי הראיה ולא היו יודעים יום שנראית בו הלבנה ונקבע בו ראש השנה בארץ ישראל וא"כ ביום הכיפורים אףנח אבותינו לא עשו אלא יום אחדנט מחמת חשש סכנהס שאין גוזרין על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בהסא א"כסב למה לנו להחמיר ולהתענות בחנםסג:

נג) סמ"ק סוס"י רכא, והגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור ד"ה תרי יומי, בשם הרבה גדולים, כרבא ר"ה כא, א. טור. רמ"א ס"ה.

נד) הגהות סמ"ק שם, בשם מהר"ם בתשב"ץ סי' קלז (שקיבל עליו וצריך להתענות לעולם). טור בשם הרא"ש (שיש לזה התרה). רמ"א שם.

נה) אוז זרוע הל' יוה"כ סוס"י רפא, ע"פ ירושלמי חלה פ"א ה"א. הגהות מיימוניות שם. רמ"א שם.

נו) סמ"ק שם.

נז) כדלעיל סי' תר ס"ד.

נח) בקונטרס השלחן הגיה: שאף.

נט) הגהות מיימוניות שם. ב"י ד"ה וחסידים. לבוש ס"ה. מ"א סוף סק"ז.

ס) ירושלמי שם. הגהות מיימוניות שם. ב"י שם.

סא) ב"ב ס, ב וש"נ. וראה לבוש שם.

סב) בקונטרס השלחן הגיה שתיבת א"כ מיותרת.

סג) ראה הגהות מיימוניות שם. לבוש שם. מ"א שם.