ט

ט (ויש חולקין על כל זהלה ואומרים שאם הפסול מעורב בכשר ושניהן הן מין אחד שאין הפסול ניכר כלל כגון העושה סוכתו תחת האילן והשפיל ענפי האילן והורידן למטה וערבן עם הסכך התלוש שעל גבי הסוכהלו אע"פ שהוא יכול להסיר את האיסור דהיינו שיגביה את הענפים לעיקר האילן מכל מקום כל זמן שהן מעורבין יחד ואין ניכריןלז הן בטלים ברוב הכשר ומצטרפין עמו להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה (דלא כמ"ש בדיעה הראשונה) *.

[* הג"ה: ואע"פ שבכל איסורים שבתורה אם יכול להסיר את האיסור אינו מתבטל ברוב אבל כאן הלכה למשה מסיני הוא שאין צריך להיות כל הסכך הצריך לסוכה שיהא סכך כשר אלא שיהיה הרוב כשרלח והשאר אע"פ שהוא פסול אעפ"כ הסוכה מתכשרת בו וא"כ אין על המיעוט שם סכך פסול אלא גם הוא חוזר להיות סכך כשר ע"י רוב הכשר שעמולט ולפיכך מותר לערב ולבטל סכך פסול בכשר לכתחילהמ משא"כ בשאר איסורין שאין מבטלין איסור לכתחילהמא לפי שאין שם איסור כלל על המיעוט הפסול המעורב בכשר:]

והוא שיהא סכך פסול המעורב דק וקלוש בענין שיהא חמתו מרובה מצלתו אבל אם צלתו מרובה מחמתו אינו מצטרף להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתהמב אבל אם הסוכה היא צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל סכך הפסול אינה נפסלת לעולם מחמת צל סכך הפסול אע"פ שצלתו מרובה מחמתומג:


לה) רש"י ט, ב ד"ה הא קא מצטרף (דמהני להשלים) וד"ה בשחבטן (דמהני כשבטל ברוב), לפי מה שביאר בדבריו בראבי"ה סי' ריג. ר"ת הובא במרדכי רמז תשלד (שאם הכשר צלתו מרובה מחמתו אין הפסול פוסל אף בלא עירוב, א"כ מהני עירוב אף להשלים). תוס' ט, ב ד"ה הא. דעה הא' בטור שו"ע ס"א.

לו) רב פפא בגמרא שם לפירוש רש"י שם.

לז) רש"י שם ד"ה בשחבטן. תוס' טו, ב ד"ה והא. סמ"ג עשין מג (קכ, ב). ב"י ד"ה ומ"ש רבנו וה"ר יחיאל.

לח) ר"ן שם. מ"א סק"ג (שמבאר תירוץ ר"ן לשיטת רש"י. וראה לעיל ס"ה, התירוץ לשיטת הר"ן וסיעתו). וראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' ע אות ה. סי' קסה אות י.

לט) ראה ריטב"א סוכה שם.

מ) מ"א שם. וראה לעיל סי' תמב קו"א סק"ג (כבר תירץ שם המ"א בשם הר"ן בטוב טעם ודעת).

מא) ביצה ד, ב. טור ושו"ע יו"ד סי' צט ס"ה. וכדלעיל שם ס"ה וש"נ.

מב) רבא בגמרא ט, ב. לפירוש רב פפא (דמיירי בחבטן). וראה גם לעיל ס"ז (לדעה הא').

מג) וכ"ה לקמן סוף ס"י, אף בלא מעורב. וראה העו"ב תתנט ע' 63.