כא

כא יש דברים שאסרו חכמים לסכך בהןקמז לכתחלהקמח והם מיני עשבים שריחם רעקמט אע"פ שאינן ראויין לאכילה ואין מקבלין טומאהקנ וכן מיני סנה שעליהן נושריןקנא תמיד אע"פ שלא בשעת הרוחקנב לפי שאנו חוששין שמא מתוך שריחן רע או מתוך שעליהן נושרין יצא מן הסוכהקנג ואם עבר וסיכך בהן כשרהקנד ומותר לישב בה לכתחלהקנה:


קמז) גמרא יב, סוע"ב. טור ושו"ע סי"ד.

קמח) רא"ש פ"א סי' כה. טור ושו"ע שם.

קמט) גמרא יג, רע"א. טור ושו"ע שם.

קנ) רש"י יב, סוע"ב ד"ה מסככין. טור ושו"ע שם.

קנא) גמרא יג, רע"א. טור ושו"ע שם.

קנב) ב"ח סוף הסי'. מ"א סקט"ו.

קנג) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

קנד) רמב"ם פ"ה ה"ב. רא"ש שם. מ"א סקי"ד.

קנה) מ"א שם ממשמעות לשון הרמב"ם שם. וראה עד"ז לעיל סי"ג.