י

יסט הנושאע בתולהעא שנים או שלשה ימים קודם החגעב בענין שנמשכו שבעת ימי המשתה שלו בתוך החגעג (דאלו בחג עצמו אין נושאין נשיםעד כמו שנתבאר בסימן תקמ"ועה) בימים הראשונים שהיו נוהגים שכל שבעת ימי המשתה היו מתייחדין החתן והכלה בחדר מיוחד ואין שום אדם נכנס אצלם רק בעת שרוצים לשמח אותן ולאכול ולשתות עמהםעו וזה החדר נקרא חופהעז הרי החתן והשושבינין וכל בני החופהעח דהיינו אותם אנשים שאוכלים עם החתן פטורים מן הסוכה כל שבעת ימי המשתה ומותרים לאכול ולשתות ולשמוח חוץ לסוכה דהיינו בחדר הנקרא חופה לפי שאי אפשר לשמוח כראוי בתוך הסוכה שאין עיקר השמחה אלא בחופהעט שהוא עיקר ישיבת החתן וכלהפ דהיינו מקום שהם מתייחדין שם ואי אפשר לעשות עיקר ישיבת החתן וכלה בתוך הסוכהפא לפי שכל סוכה אין לה רק שלשה דפנות ופרוצה ברוח רביעית ובוש שם החתן לשחק עם כלתופב.

ולכן עכשיו שנוהגין לעשות ארבע מחיצות לסוכהפג אף החתן חייב בסוכהפד:


סט) בקונטרס השלחן כתב שמקומו בסי' תרמ (כמו בשו"ע הב"י), וכן מציין אליו לעיל סי' רמט סוף ס"ח "כמ"ש בסי' תר"מ". אבל ראה לעיל ס"ט שמציין לכאן כמו שיתבאר.

ע) גמרא כה, ב (חתן). שו"ע סי' תרמ ס"ו.

עא) ראה לעיל סי' ע ס"ג (לענין פטור קריאת שמע). וראה אהע"ז סי' סב ס"ב וס"ו וסי"ג (שבעולה אין לה שבעת ימי המשתה).

עב) רש"י שם ד"ה תרתי. מ"א סי' תרמ סקי"א (ערב הרגל), וסי' תקמו סק"ד (הטעם שלא לישא בערב יו"ט).

עג) לבוש סי' תרמ ס"ו.

עד) רש"י שם (ממשנה מו"ק ח, ב). מ"א שם.

עה) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א.

עו) טורי זהב אבן העזר סי' סב סק"ז קרוב לסופו.

עז) תוס' כה, ב ד"ה אין.

עח) רב אבא בר זבדא אמר רב שם. רמב"ם פ"ו ה"ג. שו"ע שם.

עט) גמרא שם. מ"א שם.

פ) תוס' שם סוד"ה אין. רא"ש פ"ב סי' ח.

פא) גמרא שם וכרבא.

פב) רש"י שם ד"ה צער. מ"א שם.

פג) ראה רמ"א סי' תרל ס"ה. לעיל סי' תרלח ס"ב.

פד) מ"א שם.