יא

יא כבר אמרנופה שמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה וכמה היא אכילת עראי כביצהפו שכן דרך האדם לטעום פעם אחת מלא פיו חוץ לביתופז ומלא פיו הוא כביצהפח שאין בית הבליעה מחזיק יותר מכביצהפט.

במה דברים אמורים בפתצ העשויה מחמשת המינים או בתבשיל העשוי מחמשת המיניםצא אבל שאר מיני מאכליםצב ואין צריך לומר מיני פירותצג אפילו אוכל מהם הרבהצד ואפילו קובע עליהן סעודתוצה מותר לאכלן חוץ לסוכה לפי שקביעת מינים אלו אינה חשובה אלא כאכילת עראי של פתצו:


פה) סעיף ז.

פו) אביי בגמרא כו, א (כדטעים בר בי רב ועייל לכלה). תוס' שם ד"ה תרתי (שזה מלא פיו דהיינו כביצה). רש"י כז, א ד"ה ואביי. רא"ש פ"ב סי' יג. טור ושו"ע ס"ב. וכ"ה לעיל סי' עדר ס"ו. סי' רצא ס"א. וראה גם לעיל סי' רפו ס"ד.

פז) ריטב"א כה, א ד"ה אוכלין.

פח) תוס' שם.

פט) יומא פ, א. תוס' סוכה שם. רא"ש שם.

צ) יומא עט, ב. טור ושו"ע שם. תוס' סוכה שם.

צא) ברייתא כז, א (במיני תרגימא). לפירוש הרא"ש שם. שו"ע שם. מ"א סוף ס"ק ו (דהיינו כשאוכל יותר מכביצה, אפילו לא קבע עליו סעודתו). וראה גם לעיל סי' תעא ס"ב, וש"נ (שמיני תרגימא הוי תבשיל העשוי מחמשת המינים).

צב) רא"ש שם (שחולק על רבנו פרץ, שמצריך אף בבשר וגבינה).

צג) גמרא יומא עט, ב כרבא. טור ושו"ע שם.

צד) גמרא שם (שתי כותבות). מ"א ס"ק ו.

צה) גמרא שם לדעת רבא. אור זרוע הל' סוכה סי' שא. הגהות אשרי שם. דרכי משה ס"ק ד ממשמעות הפוסקים. רמ"א ס"ב. מ"א שם. ומנהג חב"ד להחמיר בזה (ראה לקמן סי"ב בשתיה, וראה תשב"ץ סי' קמד שמהר"ם מרוטנבורג חשש בפירות לאידך לישנא בגמרא שם, ומבואר במ"א שם, דהיינו אפילו לא קבע עליו).

צו) גמרא שם. רא"ש שם. לבוש ס"ב. מ"א שם.