יג

יג ואם היה קבוע לשתיה בסוכה ונמלך לאכול אע"פ שלא היה צריך לברך לישב בסוכה על השתיה לפי שברכת האכילה שלפניה פוטרתה אעפ"כ צריך לברך לישב בסוכה על אכילה זו האחרונה שאין אכילה זו טפילה לאכילה הראשונה אלא היא חשובה בפני עצמהקט.

במה דברים אמורים כשיצאקי מן הסוכה בין גמר אכילה ראשונה להתחלת אכילה אחרונה ושהה שם חוץ לסוכה ולא חזר לאלתרקיא אלא לאחר שעה ושתיםקיב או אפילו אם חזר לאלתר אלא שבשעה שיצא מן הסוכה היה דעתו לשהות הרבה חוץ לסוכה ושלא לחזור לסוכה לאלתרקיג שאז אין הברכה שבירך על אכילה הראשונה פוטרת אכילה אחרונה כיון שהפסיק ביניהן ביציאה גמורה על דעת שלא לחזור לאלתר.

אבל אם לא הפסיק ביניהם ביציאה גמורהקיד שלא לחזור לאלתרקטו אינו צריך לברך על אכילה אחרונה ואפילו הוא כל ז' ימים בתוך הסוכה אם לא יצא ממנה יציאה גמורה שלא לחזור לאלתר אין צריך לברך לישב בסוכה רק בפעם הראשון שנכנס לסוכהקטז:


קט) ט"ז ס"ק כ.

קי) מ"א סקי"ז. לבוש סוף ס"ב. דלא כט"ז שם, וב"ח סוס"י תרמג.

קיא) מ"א שם.

קיב) רש"י יומא ל, א ד"ה נוטל (ששעה או שתים הוי היסח הפסק לסעודה). וראה לעיל סי' ח סכ"ג (לענין ציצית) כמה שעות. סי' כה סכ"ט (לענין תפילין) ב' או ג' שעות. אג"ק ח"ג ע' רי-ריב. רכג.

קיג) ראבי"ה סי' תרמד. הובא במ"מ פ"ו הי"ב. ריטב"א מה, ב סד"ה ורבה. מ"א שם (לענין סוכה), ובסי' ח סקי"ח (אף לענין ציצית). וכ"ה לעיל שם סכ"ג.

קיד) לבוש שם. מ"א סקי"ז.

קטו) ראבי"ה ומ"מ וריטב"א שם. מ"א שם.

קטז) מ"א שם. ולענין שיחה בסוכה – ראה לעיל סי' תלב ס"ז, וסי' תקצב סוף ס"ז, שאינה הפסק.