טז

טז אבל כשהגיע למקום ישובקג אפילו הוא ישוב גוים ורוצה לאכול או לישן שם חייב לעשות לו סוכהקד ויכנס לתוכה לאכול ולישןקה.

במה דברים אמורים כשיש לו פנאי לעשות סוכה משעה שהגיע לישוב עד שעת האכילהקו והשינה של עוברי דרכים כיוצא בו דהיינו שאם הוא מהלך ביום ולן בלילה בישובקז ויש פנאי לעשות סוכה משהגיע לישוב עד עת האכילה והשינה של עוברי דרכים המהלכים ביום ולנין בישוב וממהרין לאכול ולישן בתחלת הלילה בענין שיוכלו לקום בהשכמה לילך לדרכם אבל אם הגיע לישוב סמוך לעת האוכלקח או לעת השינה של עוברי דרכים כיוצא בו בענין שאם יטריח לעשות סוכה קודם עת האכילה והשינה של עוברי דרכים כיוצא בו יהיה לו עיכוב בדרכו שלא יוכל לילך למחר בהשכמה לדרכו אינו צריך לטרוח ולעשות סוכה ומותר לו לאכול ולישן בבית.

ואין צריך לומר שאם אינו רוצה להתעכב כלל בישובקט רק לאכול ולישן ולמהר לילך לדרכו שאינו צריך לטרוח ולעשות סוכה כיון שמחמת זה יהיה לו עיכוב בדרכו ואפילו אם הוא הולך לדבר הרשות מכל מקום אינו מחויב לדור בסוכה בקביעות ימי החג יותר ממה שהוא דר בקביעות בביתו כל השנה וכשם שהוא מניח את ביתו בכל השנה והולך לדרך כך מותר לו להניח סוכתו ולילך לדרךקי וכשם שבכל השנה כשהוא בדרך לפעמים אינו אוכל בתוך הבית כדי שלא יהיה לו עיכוב בדרכו כך מותר לו לאכול ולישן חוץ לסוכה מפני איחור דרכו:


קג) תוס' כו, א ד"ה וחייבין. ר"ן (יב, א) דבור הא'. מ"א סקט"ו.

קד) מ"א שם.

קה) גמרא [ברייתא] שם (וחייבין בלילה). טור ושו"ע ס"ז.

קו) מ"א שם.

קז) תוס' שם. מ"א שם.

קח) מ"א שם.

קט) מ"א שם.

קי) רש"י ותוס' שם ד"ה הולכי. רמ"א ס"ח.