ג

ג אע"פ שהקטנים פטורים מן הסוכהיד מן התורה עד שיהיו בני י"ג שנים מכל מקום מדברי סופריםטו כל קטן שאינו צריך לאמוטז דהיינו בן שש שניםיז שלימותיח ואם הקטן חכםיט וחריףכ בענין שאינו צריך לאמו אפילו כשהוא בן חמש שנים שלימות חייב בסוכה כדי לחנכו במצות אבל כשעדיין הוא צריך לאמו כשם שאמו פטורה כך הוא פטור אפילו מדברי סופרים כיון שהוא צריך להכא:


יד) משנה כח, א. טור ושו"ע ס"א.

טו) גמרא כח, ב. טור ושו"ע ס"ב.

טז) משנה שם. טור ושו"ע שם.

יז) גמרא עירובין פב, ב (רב אסי, לענין עירוב, בן שש. ולדעת ריש לקיש, כבר ארבע כבר חמש). רמב"ם פ"ו ה"א (לגירסת כמה דפוסים: כבן שש. ולגירסת מ"מ וכ"מ: כבן חמש כבן שש). שו"ע שם (כבן חמש כבן שש). וראה הל' ת"ת לרבנו פ"א קו"א סק"א קרוב לסופו (שם נתבארה ההלכה לב' הגירסות).

יח) ברייתא וגמרא שם ע"ב (עד בן שש ועד בכלל), לפירוש שבקו"א שם (דהיינו על שנה ששית בכלל ולא על שביעית). וכן מבואר במ"מ שם (לגירסתו). ט"ז סק"ב.

יט) לבוש ס"ב.

כ) רש"י שם סע"א (לענין כבר ארבע כבר חמש). אחרונים. ט"ז ריש סק"ב. מ"א סק"ב (וראה גמרא שם, שלדעת ריש לקיש היינו כשאיתיה לאבוה במתא. ובקו"א שם, דבסוכה ודאי איתיה לאבוה, שהרי מצות חנוך היא על האב לבדו; כדלקמן ס"ד).

כא) ר"ן (יג, א) ד"ה מתני' נשים. לבוש שם.