תרנא דין נטילת לולב וברכתו ובו י"ז סעיפים:

א

א מצותא ארבעה מינים הללו הוא שיטול כל אחד ואחד מישראלב אתרוג אחד בידו אחת ובידו השניתג יטול לולב אחד ושני בדי ערבה ושלשה בדי הדסד.

ובשעת הדחקה שאי אפשר למצוא שלשה בדי הדס יוצא ידי חובתו בבד אחדו אפילו נקטם ראשוז (עיין סי' תרמ"וח).

ואם נטל שלשה מינים אלו עם האתרוג בידו האחת לא יצא ידי חובתוט שהרי אחרי שנאמר פרי עץ הדר נאמר כפת תמרים בלא וא"ו כלומר שלא נאמר וכפת כמו שנאמר וענף וגו' וערבי וגו' מכאן אתה למד שהאתרוג הוא צריך להיות בפני עצמו ולא יהיה באגודה אחת עם הלולב עם מיניו כמו ההדס וערבה שנכתב בהן וא"ו המוסיף על ענין ראשון ולכך מותר לאגדן עם הלולבי (ואדרבה מצוה מן המובחר הוא לאגדן כמו שיתבאריא).

ויש חולקיןיב על זה ואומרים שלא מיעט הכתוב אלא שלא יהא האתרוג נאגד עם הלולב ומיניו באגודה אחת ממש אבל כל שאינו אוגדו ממש באגודה אחת אע"פ שנוטלן בידו אחת אין בכך כלום ויוצא ידי חובתו מן התורה.

ולענין הלכה יש להחמיר בשל תורה ואם בירך ונטל שניהם בידו אחת יחזור ויטלם בשתי ידיו בלא ברכהיג דספק ברכות להקל ושמא יצא בברכה הראשונה:


א) לכללות סימן זה - ראה דברי נחמיה או"ח עד, ב ואילך.

ב) ברייתא מא, ב. תוס' כט, ב ד"ה בעינן. רא"ש פ"ג ס"ג. טור ושו"ע ס"א. וראה דברי נחמיה שם ס"א וקו"א ס"ק א. וראה לעיל סי' רצו קו"א ס"ק ג, שאף שנשים פטורות יכולות לברך (כל ז' ימי החג).

ג) גמרא לד, ב (שלא יהא אתרוג עמהם באגודה, כדלקמן בהמשך הסעיף). לז, ב (לולב בימין ואתרוג בשמאל, כדלקמן סי"ג). לפירוש המ"א ס"ק ו.

ד) משנה לד, ב כרבי ישמעאל. רמב"ם פ"ז ה"ז. מגיד משנה שם בשם כל הגאונים. טור ושו"ע שם.

ה) רמ"א ס"א (שבשעת הדחק סגי בחד דלא קטום). מ"א ס"ק א (שבשעת הדחק אפילו בחד קטום). וראה דברי נחמיה שם ס"ב וקו"א ס"ק ג.

ו) רמב"ן בהל' לולב סוף ענין הדס קטום, כרבי עקיבא שם. ריטב"א מט, ב סד"ה מ"ט. ארחות חיים הל' לולב סי' יב. רמ"א שם. ולענין ערבה ראה דברי נחמיה שם קו"א סק"ב.

ז) רמב"ן שם. מ"א שם.

ח) סעיף יא (דין הדס שנקטם ראשו).

ט) מאירי לז, ב סד"ה הדס במחובר, בשם חכמי לוניל. ארחות חיים שם סי' יט, וכל בו הל' לולב סי' עא (לט, ב), בשם רבנו שלמיה. ב"י ד"ה וכתב עוד. לבוש ס"ב, בשם יש מי שאומרים. מ"א ס"ק י. וראה גם לקמן סט"ו.

י) גמרא לד, ב ורש"י ד"ה יכול.

יא) בסעיף הבא.

יב) ט"ז ס"ק י"ד. אליה רבה ס"ק י בשם אמרכל בשם רבנו ברוך. וראה דברי נחמיה שם סי"ד.

יג) ראה לקמן סי"ג, וש"נ.