ג

ג ושכר מלמדי תינוקות תקנת חכמיםסו היתה לפרוע מקופת הקהלסז בעד כל התינוקות שבעיר בני העשירים והעניים יחד ועכשיו במדינות אלו נוהגין שכל אחד פורע בעד בנו אם ידו משגתסח.

ומי שאין ידו משגת <(ג)> חייבים הציבור לפרוע בעדוסט מתקנת חכמים והעניים יכולים לכוףע את העשירים לפרוע בעד בניהם מקופת הקהל ואפילו העשירים יכולים לכוף זה את זה לפרוע שכר מלמדי תינוקות שלהם מקופת הקהל שנותנים בה גם מי שאין לו בניםעא כי כן היתה עיקר תקנת חכמים להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ועירעב בין גדולה בין קטנהעג ולהטיל שכר מלמדי כל התינוקות שבעיר בין עשירים בין עניים על כל הקהל שבעיר כל אחד כפי השגת ידו אפילו מי שאין לו בניםעד כשאר נתינות הקהל שהן לפי ממוןעה וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימיןעו כל אנשי העירעז שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבןעח שהוא הבל שאין בו חטאעט אלא שבמקומות שאין נוהגין כןפ הוא מפני שהעשירים וגם הבינונים מוחלים זה לזה אבל חלק בני העניים אין בידם למחול וחייבים הכל לפרוע בעדם עד שיהיו בני י"ג שנה שהוא הבל שאין בו חטאפא.

וגם הפטורים ממסים כמו תלמידי חכמיםפב חייבים ליתן לזה כפי ממונם כמו שחייבים ליתן לפרנסת העניים שבעיר המוטלת על הקהלפג.

ובקהילות גדולות יש חבורות נמנים לדבר מצוה רבה זו המתנדבים שכר תלמוד תורה לבני העניים ובמקומות שאין שם חבורה זו כופין לפרוע מקופת הקהל ואמרו חכמיםפד הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה שנאמרפה יזל מים מדליופו.

אך אין לכופםפז אלא לשכור מלמד אחד לכ"ה תינוקותפח כבימיהםפט וילמדם מקרא לבד כל התנ"ך פעמים רבות כבימיהםצ שלמקרא די במלמד אחד לכ"ה תינוקותצא. ואם אותם שאין ידם משגת רוצים ללמד לבניהם משנה וגמרא שלא די במלמד אחד או אפילו שנים לכ"ה תינוקות יפרעו המותר משלהם:


סו) תקנת יהושע בן גמלא בבא בתרא כא, א.

סז) יד רמ"ה שם. וראה לעיל סי' נג ס"ל (לענין ש"ץ), וש"נ. קובץ דברי תורה ה ע' יב.

סח) הטעם יתבאר לקמן בהמשך, ובקו"א סוף סק"ג.

סט) רבנו ירוחם מישרים נכ"ט ח"ג (פא, ד) בשם רב האי גאון. ורמ"א בחו"מ סי' קסג סוס"ג (בעיירות קטנות). וראה קו"א ס"ק ג (גם בעיר גדולה שיש בה עניים גמורים, ושאז הוא חיוב גמור מתקנת חכמים).

ע) רבנו ירוחם שם בשם רב האי (כופין). רש"י ב"ב כא, א ד"ה לא ממטינן.

עא) שהרי היא מיועדת לכל צרכי הקהילה.

עב) בבא בתרא שם. רמב"ם פ"ב ה"א. טור ושו"ע סי' רמה ס"ז.

עג) נמוקי יוסף ב"ב י, ב ד"ה לא ממטינן, בשם הרר"י (בשם רבותיו). וכן דעת הרמב"ם, ורב האי ברבנו ירוחם שם. וראה קו"א סוף סק"ג בסופו, דאפשר האידנא נהוג כתוס' (ב"ב כא, א ד"ה סך) דלפחות מכ"ה אין כופין.

עד) ראה רבנו ירוחם שם. לקמן פ"ד הי"ג (לענין ספרים).

עה) רבנו ירוחם שם. רמ"א חו"מ שם. וראה קו"א ס"ק ג. לקמן פ"ד הי"ג (לענין לקנות תנ"ך ותלמוד לבית המדרש). קו"א שם סק"ג (לענין לבנות בית כנסת). לעיל או"ח סי' נג ס"ל (לענין שכר ש"ץ).

עו) רבינא שבת קיט, סע"ב (שאין בה תינוקות של בית רבן). רמב"ם פ"ב ה"א (כנ"ל). טור ושו"ע סי' רמה ס"ז (מלמד תינוקות).

עז) ראה רש"י שם ד"ה מחרימין (ליכא שיור).

עח) ריש לקיש שם. זהר ח"א קמו, ב (ועוד). רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

עט) אביי שם. ב"ח שם ד"ה ומ"ש שאין. וראה תניא קו"א קנה, א. לקו"ש חי"ג ע' 267 בהערות.

פ) לשלם שכר המלמדים מקופת הקהל. וראה קו"א סוף ס"ק ג.

פא) נתבאר בקו"א סק"ג (במוסגר).

פב) ב"ב ח, א. רמב"ם הל' ת"ת פ"ו ה"י. טור ושו"ע יו"ד סי' רמג ס"ב, ובחו"מ סי' קסג ס"ה.

פג) ראה רמב"ם הל' מתנות עניים פ"א ה"א. טור ושו"ע יו"ד סי' רנו ס"א. רמ"א חו"מ סי' קסג ס"א. לעיל או"ח סי' תכט ס"ה (לענין מעות חיטים).

פד) נדרים פא, א.

פה) במדבר כד, ז.

פו) ראה מהרש"א בחדא"ג שם, יזל מים (התורה) מדליו (מן הדלים).

פז) האמור לקמן נתבאר בקו"א סוף ס"ק ג.

פח) ולא ב' מלמדים לכ"ה תינוקות (כדלקמן בסמוך). ואם העיר קטנה ויש בה פחות מכ"ה תינוקות – ראה לעיל בפנים.

פט) ראה ב"ב שם.

צ) כדלעיל ה"א.

צא) ב"ב שם. רמב"ם פ"ב ה"ה. טור ושו"ע סי' רמה סט"ו. וראה קו"א שם, שגם עכשיו שצריך ללמדם פירוש המילות מספיק מלמד אחד לכ"ה תינוקות.