ד

ד אך מי שידו משגת ואינו רוצה לשכור מלמד לבנו כופין אותוצב בכל מיני כפיותצג ואם אינו בעיר ויש לו נכסים אם אפשר להודיעו תחלה מודיעים אותו ואם לאו יורדים לנכסיו שלא בפניו ושוכרים מלמד לבנוצד כמו שנפרעים שלא בפניו לבעל חוב שלו ממשצה כי מן התורה האב הוא חייב ללמד לבנו בעצמו או למצוא לו מלמד שילמדנו כל התורה כולהצו ואם אינו מוצא בחנם אע"פ שהוא בעצמו אינו יכול ללמדוצז ואפילו אינו יודע ללמוד כלל בעצמו חייב הוא מן התורה לשכור לו מלמדצח שילמדנו היטב לידע כל התורה שבכתב ושבע"פ כולהצט.

דהיינוק תנ"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורהקא עם הטעמיםקב כי הן הן פירוש התרי"ג מצות שבתורהקג ודקדוקיהם בכל פרטיהםקד ואף שיש בהן חלוקי דעותקה הרי אלו ואלו דברי אלהים חייםקו ואפילו המצות שאין נוהגות עכשיוקז וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות שנאמרקח כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת ודרשו חכמיםקט שלא תאמר למדתי הלכות די לי תלמוד לומר כל המצוה למוד הלכות ואגדות ומדרש שהוא התלמודקי שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומקורם בדרשות הפסוקים שבתורה וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלכה למשה מסיני או מסבראקיא והכל ניתן למשה מסיניקיב וכן דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדותקיג כמו שדרשו חכמיםקיד על פסוקקטו ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ומכל מקום לימוד ההלכות קודם ללימוד ההגדותקטז.

וכן אמרו חכמי האמתקיז שכל נפש מישראל צריכה לבא בגלגולים רבים עד שתקיים כל התרי"ג מצות במעשה דבור ומחשבה ודיבור ומחשבה הוא לימוד הלכותיהןקיח על דרך שאמרו חכמיםקיט על פסוקקכ זאת תורת החטאת וגו' שכל העוסק בתורת חטאת כאילו כו'קכא ועוד אמרו חכמי האמתקכב שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"סקכג כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידעקכד וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעטקכה צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודותקכו כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה ואי אפשר לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה'קכז במקורה אשר חוצבה משםקכח בלתי ידיעה זו ולכן אמרו חכמיםקכט אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה:


צב) בית דין (לקמן ה"ז).

צג) ראה כתובות פו, רע"ב. לקמן פ"ד הי"ג (לענין השאלת ספרים). חו"מ הל' הלואה סי"ג (לענין בעל חוב). לקמן פ"ד הי"ג.

צד) הגהות מיימוניות פ"א אות א בשם מהר"ם. רמ"א סי' רמה ס"ד.

צה) כרב נחמן בכתובות פח, א. טור ושו"ע חו"מ סי' קו ס"א.

צו) וכ"ה לקמן ה"ט (אף בבן בנו, לד"ה). ונתבאר לעיל בקו"א ס"ק א (ד"ה אבל אם). וראה לעיל קו"א שם בתחלתו, שאין דין קדימה שיצטרך האב ללמוד עמו בעצמו.

צז) ראה לעיל קו"א שם (ד"ה ועד היכן, במוסגר), דהיינו אף שאין לו פנאי מחמת עסק פרנסתו.

צח) רמב"ם פ"א ה"ג. ונתבאר לעיל קו"א שם (ד"ה ועד היכן וד"ה אבל) שלומדים זאת מהפסוק (דברים יא, יט) ולמדתם אותם את בניכם וגו'. וראה קובץ דברי תורה ה ע' יד. ולענין בן בנו, ראה לקמן ה"ח-ט (ב' דעות).

צט) רמב"ם פ"א ה"ז. ורבנו ירוחם נ"א רח"ד בשם הרמ"ה (משנה ותלמוד הלכות ואגדות). טור ושו"ע סי' רמה ס"ו. ונתבארו לעיל קו"א שם (בתחלתו) ההוכחות שחייב ללמדו גם תורה שבע"פ, ושגם החיוב לשכור מלמד לבנו הוא גם בתורה שבע"פ (שם סד"ה אבל אם). וראה לעיל הל' ריבית ס"ט. הערות וציונים 18/ב ו18/ג. קובץ דברי תורה ה ע' טז.

ק) בא לבאר החיוב ללמוד (גם בעצמו) כל התורה שבכתב ובע"פ. וראה גם לקמן ה"ז. פ"ב ה"א; ה"ה; ה"י-יא. פ"ג ה"א; ה"ו.

קא) שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים, והלכות פסוקות של פסקי הגאונים והפוסקים כמו הטור והשו"ע והגהותיו (לקמן פ"ב ה"א, וש"נ).

קב) בדרך קצרה, כדלעיל ה"א וש"נ.

קג) כל ההלכות הפסוקות בטעמיהן הן פירוש התרי"ג מצות שבתורה, וא"כ מקיים בזה את שמור תשמרון את כל המצוה, כדלקמן בסמוך. וראה גם לקמן ה"ו. פ"ב ה"א. פ"ג ה"א-ב. קו"א שם (ד"ה אלא, וההגדות אינן פירוש התרי"ג מצות). הובא בהקדמת בני הגאון המחבר (ד"ה ובעודו). לקו"ת ויקרא ל, ד. אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"ד ע' שמח. לקו"ש חל"ו ע' 19 ואילך.

קד) ראה תו"כ ר"פ בהר, ורש"י שם: כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני. וכדלקמן שהכל ניתן למשה מסיני. וראה גם לקמן שם ושם.

קה) מ"מ גם לימוד זה נכלל בפירוש התרי"ג מצות, שהרי אלו כו'.

קו) עירובין יג, ב. גיטין ו, ב. וראה תניא בהקדמה.

קז) סמ"ג בהקדמה למצות עשה. וכ"ה לקמן פ"ב הי"א. פ"ג בקו"א (ד"ה אלא, גם המצות המסורות לכהנים ולמלך). תניא קו"א ד"ה ולהבין פרטי הלכות (קנט,ב-קס,א).

קח) דברים יא, כב. וראה לקמן פ"ב ה"י.

קט) ספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא גם לקמן פ"ב ריש ה"א. סוף ה"ה. ה"י-יא.

קי) ראה רש"י ברכות יא, ב ד"ה מדרש. לעיל סי' נ ס"א (שהמדרש כתלמוד).

קיא) כדלעיל ה"א וש"נ.

קיב) ברכות ה, א. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. מגילה פ"ד ה"א. חגיגה פ"א ה"ח. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר ט, פ"ה ח. וראה גם לעיל או"ח סי' מז ס"ב. לקמן פ"ב ה"י.

קיג) גם הם ניתנו בסיני. וראה גם לקמן פ"ב ה"י.

קיד) ברכות שם. וראה הקדמת הרמב"ם לספר היד בתחלתה (והמצוה זו פירושה כו' הנקראת תורה שבע"פ). הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר. הערות וציונים 43.

קטו) שמות כד, יב.

קטז) תוספתא פ"ז דסנהדרין ה"ה. רמב"ם פ"ד ה"ח. טור ושו"ע סי' רמו סי"ד. וכ"ה לעיל סוף ה"א. וראה תורה אור נט, ד.

קיז) ספר הגלגולים פ"ד. שער הגלגולים הקדמה יא; טז. הקדמת שער המצות. ע"ח שער מט פ"ה. משנת חסידים מסכת חיוב הנשמות. וראה גם של"ה חלק תושב"כ בתחלתו (רסד, ב) ד"ה סוף דבר. תולדות יעקב יוסף בהקדמה. תניא אגה"ק רס"י כט. שם קו"א (קנו, סע"ב). לקו"ש חי"ח ע' 192 הערה 55 ובשוה"ג. שלחן המלך ע' קצה-ז.

קיח) ראה תניא רפ"ד. הערות וציונים 50/א.

קיט) מנחות קי, א (לענין קרבנות). ועד"ז בלימוד המצות כאילו קיים אותם. ראה סידור האריז"ל סדר קביעת התורה. תניא אגה"ק וקו"א שם.

קכ) ויקרא ו, יח. וראה לעיל או"ח מהדו"ב סי' א ס"ט שהביא הפסוק (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה גו', וש"נ.

קכא) הקריב חטאת. וראה לעיל שם, ולקמן פ"ב הי"א (עולה). תניא קו"א שם (כאילו קיים בפועל ממש).

קכב) נסמן לעיל. וראה לקמן פ"ב ה"י (נכון ע"ד הקבלה).

קכג) כפי שמפרט לקמן.

קכד) ראה תניא רפ"ד.

קכה) ראה תורה אור מג"א צח, ג. לקו"ש חכ"א ע' 248. לקמן פ"ב הי"ג (ואם לא השיג מחמת קוצר דעתו).

קכו) ראה תניא אגה"ק סי' כו. לקו"ש ח"כ ע' 178 הערה 57.

קכז) ע"פ שמואל א כה, כט. וראה תניא פ"ד ח, סע"ב. אגה"ק סי' כט קנ, א.

קכח) ראה מצו"ד שם.

קכט) פסחים נ, א. וש"נ.