ה

ה וכל זה במתפרנס ממעשה ידיו ממש אבל אם מלאכתו נעשית על ידי אחרים וכן המתפרנס מהצדקה של קהל או יחידים חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממשקה בכל ענין ואינו יוצא ידי חובתו כלל מן התורה בקביעות עתים גם אם דעתו קצרה ללמוד טעמי ההלכותקו שהרי נאמר בתורה סתם על כל אדם מישראלקז ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו'קח ופירשו חכמיםקט לעשותם קבע ועיקר ומלאכתו עראי כשצריך למעשה ידיוקי אבל דברים בטלים כלל כלל לאקיא ואם שח עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטליםקיב וזה שקובע עתים לתורה דרשו עליו חכמיםקיג שהוא מיפר תורה כמ"שקיד עת לעשות לה' הפרו תורתיך.

ואפילו עני המחזר על הפתחיםקטו חייב לעסוק בתורה שאר כל היום וכל הלילה:


קה) מנחות צט, ב כרבי ישמעאל. וכדלקמן ה"ז. לעיל או"ח סי' קנו ס"א (חייב לקיים והגית בו יומם ולילה כמשמעו). וראה גם רמב"ם פ"ג ה"ט ורמ"א סי' רמו סכ"א.

קו) כדלעיל ה"ד.

קז) ראה לעיל פ"ב ה"ח.

קח) דברים ו, ז.

קט) הובא לעיל ה"ב, וש"נ.

קי) וכיון שאין צריך למעשה ידיו, צריך ללמוד יום ולילה ממש.

קיא) ראה גם לקמן ה"ו (בין לדבר בין לשמוע). לעיל סי' קנו סט"ז (שיחת הילדות וקלות ראש). סי' שז ס"ב (מושב לצים). תניא פכ"ה לב, א (בדברים בטלים לגמרי שאין בהם צורך כלל לעבודת ה'). שם פ"ח יג, א (שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים).

קיב) רבא יומא יט, ב (ולא בדברים אחרים). מדרש תהלים (באבער) לט, ד. סמ"ג לאוין יג. הגהות מיימוניות (קושטא) סופ"ג. סמ"ק סי' קה. חרדים פ"ד אות כז. מ"א או"ח סי' קנו. לעיל שם סט"ז (ולא בדברים אחרים). וראה רמ"א סי' רמו סכ"ה. לקו"ש חי"ח ע' 405 הערה 50.

קיג) במדרש שוח"ט שמואל בתחילתו, הובא בילקוט תהלים קיט רמז תתעח, ובשל"ה מסכת שבועות (קפא, א). וראה גם ירושלמי ברכות ספ"ט. סנהדרין צט, ב ורש"י שם ד"ה לומד.

קיד) תהלים קיט, קכו.

קטו) רמב"ם פ"א ה"ח. טור ושו"ע סי' רמו ס"א. וראה גם לעיל או"ח סי' קנה ס"א.