יד

יד ומותר לתלמיד חכם להודיע עצמו שהוא ת"ח במקום שאין מכירים אותוקצז אם צריך לכךקצח ואי אפשר בענין אחר כגון שמעלילים עליו ואין ידו משגת לפייסם בממון אבל אם ידו משגת לפייס בממון אסור להודיע עצמו כדי להנצל בכבוד תורתוקצט שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולםר ק"ו מבלשצר שנשתמש בכלי קדשרא.

ואין צריך לומר הלומד כדי להתגדלרב ולהיות לו שםרג כשם הגדולים אשר בארץ או כדי להתפרנסרד במלמדות או דיינות והוראות וכך אמרו חכמיםרה אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחתוךרו בהם שכל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולםרז אלא דבר בהם לשמם ולשם פועלם בה'רח.

ואעפ"כ מי שאין בו יראת שמים לדבר לשמם אלא להתגדל או להתפרנס מוטב שיעסוק בתורה שלא לשמה משיתבטל ויפרוש כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה כמ"ש למעלהרט:


קצז) נדרים סב, סוע"א (לאיניש). סמ"ג שם. הגהות מיימוניות (קושטא) פ"ג ה"י (לצורבא מרבנן). רמ"א סי' רמו סוף סכ"א.

קצח) רמ"א שם.

קצט) גמרא שם מעובדא דרבי טרפון.  סמ"ג שם. הגהות מיימוניות שם.

ר) רבי יוחנן נדרים שם. סמ"ג שם. הגהות מיימוניות שם.

רא) דניאל פ"ה. גמרא שם (שנעשו חול).

רב) אבות פ"ד מ"ה ונדרים שם (עטרה להתגדל) וכפירוש הרע"ב (אבות  שם) ורא"ש (נדרים שם). לעיל ה"ג.

רג) ראה תוס' נזיר כג, ב ד"ה שמתוך.

רד) אבות ונדרים שם (קרדום לחתוך), וכפירוש הרע"ב ורא"ש שם.

רה) אבות שם. נדרים שם. רמב"ם פ"ג ה"י.

רו) וכ"ה בסידור רבנו. אבל ברמב"ם: לחפור בהן. ובנדרים: להיות עודר בו.

רז) אבות שם. רמב"ם שם.

רח) נדרים שם (לשם פעלם). פירוש הרא"ש שם (לשמם – לשם התורה לידע ולהבין, לשם פעלם – לשם הקב"ה). וראה תניא ספ"ה (היינו כדי לקשר נפשו לה' ע"י השגת התורה).

רט) הלכה ג (לדברי הכל, כשמקיים מה שלומד), וש"נ.