טו

טו ולדברי הכלקיא אסור לשפוך עביט של מי רגלים בפחות מג' טפחים סמוך לכותל חבירוקיב ואפילו הוא כותל אבניםקיג.

אבל להשתין סמוך לכותל חבירו דיו שירחק טפח אם הוא של אבניםקיד ואם היו האבנים צחיח סלע משתין בצדו בלא הרחקהקטו (ג) (ואפילו על גבי הכותל עצמוקטז) אבל אם הוא של לבנים צריך להרחיק ממנו ג' טפחיםקיז בין לשפוך עביט מי רגלים בין להשתין בלבד שלא ימסמסו המים את הלבנים שהם של טיט יבשקיח ואין צריך לומר שצריך להרחיק כן מכותל של עץ מחופה בטיט מבחוץ (אבל כותל של עץ שאינו מחופה בטיט אף אם תימצי לומר שאינו דומה לשל לבנים אלא לשל אבנים על כל פנים צריך להרחיק טפח).

אבל יש אומריםקיט שלא אמרו להרחיק טפח משל אבנים משום האבנים אלא משום שלא תתטשטש הקרקע שאצל היסוד במים ותתרפה אבל האבנים אף על פי שאינן צחיח סלע אין המים מזיקין להן ולא היה צריך להרחיק מהן כמו מן הלבנים שהם של טיט יבש ואפילו על האבנים עצמן היה מותר אם לאו קרקעית יסודו. ובכותל של עץ שאין לחוש לקרקעיתו אם דינו כאבנים ולא כלבנים אין צריך להרחיק כלל.

וירא שמים יחמיר לעצמו כסברא הראשונהקכ:


קיא) רמ"א סי' קנה ס"י.

קיב) משנה ב"ב יז, א (מי רגלים) וגמרא יט, ב (בשופכין) ורש"י שם ד"ה בשופכין (עביט מלא). רמ"א שם ס"ה וס"י (מי רגלים).

קיג) מ"מ הל' שכנים פ"ט ה"ו. נמוקי יוסף (י, א) ד"ה צונמא. סמ"ע שם ס"ק כא. וכדלעיל סי"ד.

קיד) ברייתא שם יט, ב. טור ושו"ע שם ס"ו.

קטו) ברייתא שם (צונמא) לפירוש הרמב"ם הל' שכנים פ"ט ה"ו (ראה בדק הבית שם ס"ט). שו"ע שם.

קטז) ראה קו"א ס"ק ג.

קיז) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

קיח) רש"י שם ד"ה בכותל.

קיט) רש"י שם ד"ה וכמה. נמוקי יוסף שם (י, א) ד"ה וצונמא. טור שם ס"ט (שרק אם בנוי על גבי סלע מותר בסמוך לו).

קכ) שכן פסק השו"ע שם ס"ו.