טז

טז אסור לעשות שובך בתוך העירקכא מפני שיפסידו היונים זרעוני הגנותקכב שבעירקכג וזרעים השטוחים בגגות ובחצירות לייבשקכד. וחוץ לעירקכה צריך להרחיק חמשים אמה לתוך שדה שלוקכו או של הפקר כי היונים אינם שטים יותר מחמשים אמה בשדה כי נתמלא כרסם במה שגדל תוך חמשים אמהקכז (ואם רוב גנות העיר של נכרים מותר אף בתוך העירקכח):


קכא) משנה ב"ב כג, א. טור ושו"ע סי' קנה סכ"ד.

קכב) רש"י שם ד"ה מרחיקין. לבוש שם סכ"ד. סמ"ע שם ס"ק נד.

קכג) סמ"ע שם.

קכד) תוס' שם ד"ה מרחיקין וד"ה ולא. סמ"ע שם.

קכה) תוס' שם ד"ה ולא. סמ"ע שם ס"ק נה.

קכו) משנה שם. טור ושו"ע שם.

קכז) אביי בגמרא שם (מישט שייטי טובא וכרסיא בחמישים אמתא מליא). רש"י שם ד"ה וכרסייהו (ואין מפסידין בזרעים מכאן ולהלן). לבוש שם. סמ"ע שם ס"ק נד (ותו לא אזלי לאכול).

קכח) (עיין בבא קמא פ, ע"א (עשינו עצמנו בבבל כארץ ישראל לבהמה דקה מכי אתא רב לבבל) וברש"י שם ד"ה מכי אתא (שראה שם רוב ישראל), וברש"י במשנה עט, ב ד"ה אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל (וכל שדות ארץ ישראל סתמן דישראל), ובתוס' פ, א ד"ה מכי אתא רב לבבל (והיו רוב שדותיהן מישראל) וברמב"ם הל' נזקי ממון פ"ה ה"ח (שהיו רוב השדות והכרמים שם באותן הימים של ישראל) וטור סי' תט) דטעמא דאסור בבבל לפי שהיו שם רוב שדות ישראל, וכיון דהשתא ליתא להאי טעמא שרי. וראה גם לקמן הל' נזקי גו"נ ס"ט.