ה

ה אם ממון חבירו מזיק את ממון שלו ואי אפשר לו להציל שלו אלא בנזק ממון חבירו מותר ואינו צריך להיות ניזוק מחבירו ולירד עמו לדין. ומכל מקום חייב למעט בנזק חבירו כל מה שאפשרכא ואם אפשר לו להציל שלו בלא נזק חבירו על ידי טורח חייב לטרוח ולהציל לצאת ידי שמים אף על פי שהוא בענין שפטור על נזק זה בדיני אדםכב כי זו מצות עשה לטרוח בגופו להציל ממון חבירו מהפסד ובכלל השבת אבדה היא כמו שנתבאר בהלכות מציאהכג ולפיכךכד שור חבירו שעלה על גבי שורו להרגו לא ידחפנו מעליו אם אפשר לו לשמוט את שלו מתחתיוכה וגם כששומטו ישמטנו בנחת ולא בכח שיפול העליוןכו וכן בכל כיוצא בזהכז:


כא) ב"ק כח, א.

כב) ראה תוס' שם ד"ה משבר.

כג) סעיף לג. וראה גם לקמן הל' נזקי גו"נ ס"ח.

כד) ראה אהלי שם ח"ג ע' קטו ואילך. אמרי יעקב ביאורים ד"ה ולפיכך. נעם אליעזר סי' ח אות א.

כה) ב"ק שם. טור סי' שפג ס"ג.

כו) ראה סמ"ע שם ס"ק ו (דאין צריך לדקדק). אמרי יעקב ביאורים שם.

כז) ראה רמ"א שם ס"ב.