טז

טז וכל זה לצורך השעה לגדור פרצת הדור כשהדור פרוץקנח וכן אם החוטא הוא פרוץקנט יש לענשו קצת יותר מעונש הראוי לו על פי התורהקס אף על פי שאין הדור פרוץ ולא כל כך כמו שעונשים לגדור פרצת הדור אבל אם אין הדור פרוץ ולא החוטא פרוץ אלא שחטא דרך מקרה אין רשות לטובי העיר לענשו כלל יותר מעונש הראוי לו על פי התורה שהוא נידוי או מכת מרדות אף אם עבר עבירה שחייב עליה מיתת בית דיןקסא הואיל ולא נתנה לנו התורה רשות לדון עכשיו דיני נפשות ולא מלקות ולא קנסות ממון רק שחכמים תקנו לנדות או להכות מכת מרדות אבל לא עונשים אחרים.

וגם באלו השנים יש חילוק פעמים שמנדין ופעמים שמכיןקסב וגם יש חילוק בין תלמיד לחכם לעם הארץקסג וגם יש חילוק בין העובר על דברי תורה (לעובר על דברי סופרים)קסד לעובר על המנהגקסה וגם יש עובר על דברי סופרים ופטור מעונש שאין האיסור אלא לכתחילהקסו ובחבלות וחירופים יש חילוקים בין התחיל במריבה ללא התחילקסז ופעמים שאף שלא התחיל חייבקסח וגם יש חירופים שחייב עליהם נידוי ויש שחייב עליהם מלקות ארבעים לזכרון צער בלבד ולביישוקסט ויש שפטור לגמרי.

לפיכך כל טובי העיר שיש בהם קצת יראת שמים לא יקנסו שום אדם מישראל בשום קנס ועונש בלי שאלת בית דין שיורו להם כדת ותהיה דעתם לשם שמים בלבדקע ואל יהי קל בעיניהם כבוד הבריותקעא שהרי דוחה לא תעשה שבתורהקעב ובפרט כבוד בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקים בתורת אמתקעג והם כבני מלכיםקעד שירדו מנכסיהםקעה ולא יפגעו בכבודם כי אם להוסיף כבוד המקוםקעו.

(ואם הבית דין שבעיר נתמנו מדעת רוב הצבור ידונו הם גם דיני קנסות ולא טובי העיר שאינם בקיאים בדיניהם כמותם).

וגם בעניני מסים שנמסרו לטובי העיר צריכים לירד לדין עם כל יחיד התובעם לדין ולא בשביל שהמה הרבים יהיו גזלניםקעז:


קנח) רמב"ם שם ה"ד. טור ורמ"א סי' ב.

קנט) סמ"ע שם ס"ק ג. ש"ך שם ס"ק ב. מגמרא ב"ק צו, ב (האי אינש גזלנא עתיקא הוא ובעינא איקנסיה).

קס) יש"ש שם פ"ט סי' ז.

קסא) טור ורמ"א ריש סי' תכה, בשם רב נטרונאי גאון (דלא כרמב"ם הל' רוצח פ"ב ה"ה).

קסב) עיין לעיל או"ח סי' תצ[ה] ס"א-ב.

קסג) ראה מו"ק יז, א (ת"ח שסרח אין מנדין אותו בפהרסיא). לעיל שם ס"ג (שתלמיד חכם אין מנדין אלא מכין).

קסד) כדלעיל שם ס"ב (שאם עבר על איסור דרבנן אין מנדין אלא מכין).

קסה) ראה לעיל סי' תצג ס"ב.

קסו) עיין רבנו ירוחם נתיב י[ח] ח"ג (קסה, ג) הובא בב"י ביו"ד סוף סי' קנ[ז] בבדק הבית (איסורין דרבנן כגון איסור למלאות שחוק פיו, ולשמש מטתו בשני רעבון, ולישן ביום יותר משינת סוס וכיו"ב, אין עליו לא מלקות ולא נידוי). וראה גם לעיל או"ח סי' רנא ס"א (לענין העושה מלאכה בע"ש ועיו"ט מן המנחה ולמעלה).

קסז) עיין טור ושו"ע סי' תכ[א] סי"ג (בחבלות) ורמ"א (בגידופים וביושים). וראה גם לעיל ס"ב, ובהל' נזקי ממון ס"ו (שאין אדם נתפס על צערו).

קסח) עיין יש"ש פ"ח דב"ק סי' מב ד"ה ואם אחד התחיל.

קסט) יש"ש שם סי' מח.

קע) רמב"ם הל' סנהדרין פכ"ד ה"י. טור ושו"ע סי' ב.

קעא) רמב"ם שם. טור סי' ב.

קעב) ברכות יט, ב (לאו דלא תסור). רמב"ם שם (לא תעשה של דבריהם). וראה גם לעיל סי' שיא ס"ב (מצות לא תעשה שבתורה, לא תסור שבמצוה זו נצטוינו לשמוע לכל דברי סופרים). וסי' יא ס"ד (שאין כבוד הבריות דוחה את לא תעשה שבתורה אלא בשב ואל תעשה).

קעג) רמב"ם שם.

קעד) שבת סז, א. וראה חקרי הלכות ד כח, א.

קעה) ראה ב"ק צא, א.

קעו) רמב"ם שם. טור שם.

קעז) אלא שהם נקראים מוחזקים. ראה רמ"א סי' ד וסמ"ע שם ס"ק ו.