דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם ובו י"ז סעיפים:

ב

ב והמכה את חבירו הכאה קלה שאין בה שוה פרוטה הואיל ואין בה חיוב ממון חייב מלקות מן התורהח.

ואפילו (א) אם חבירו התחיל עמו במריבה וחרפו בדבריםט ואפילו הכהוי והוא שפסק להכותויא אבל אם לא פסק רשאי להכות אותו כדי להציל עצמו אם אי אפשר לו להציל עצמו בענין אחר ואם אפשר לו להציל עצמו בהכאה מועטת לא יכהו הרבהיב.

וכן הרואה אחד מישראל מכה חבירו ואינו יכול להצילו מידו אם לא שיכה המכה מצוה להכותו כדי להפרישו מאיסוריג אבל אם אפשר להצילו מידו בלא הכאה אסור אפילו לדוחפו אם אפשר לשומטו בנחתיד.

וכן הרואה בחבירו שעושה איזה דבר עבירה אחרת והוא תחת ידו ורשותו להכותוטו רשאי להכותו כדי להפרישו מאיסור ואין צריך להביאו לבית דיןטז אבל אם כבר עשה האיסור אינו רשאי להכותו אלא יביאנו לבית דין ויענשוהו:


ח) רבי יוחנן כתובות שם לב, ב. רמב"ם שם ה"ג, ובהל' סנהדרין פי"ט ה"ד אות קלא. טור ושו"ע שם ס"ב.

ט) נתבאר בקו"א ס"ק א. וכן אסור לגזול ממנו, כדלעיל הל' גזילה ס"א. וכן אסור למסרו, כדלעיל הל' נזקי ממון ס"ו.

י) תשובת מהר"מ מרוטנבורג, במרדכי ב"ק רמז קצו, והגהות מיימוניות בתשובות מיימוניות לס' נזיקין סי' טו.

יא) תשובת מהר"ם מרוטנבורג שם (ואין דעתו להכותו עוד). רא"ש ב"ק פ"ג סי' יג (לאחר זמן). טור ושו"ע סי' תכא סי"ג (אפילו מיד). ט"ז שם (וישב לו). וראה סמ"ע שם ס"ק כד.

יב) רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

יג) רא"ש שם (מותר להכותו). טור ושו"ע שם (יכול להכותו). יש"ש ב"ק פ"ג סי' ט (מותר בכל אדם כדי להציל המוכה). ט"ז שם (עושה מצוה להציל את המוכה). וראה פתחי חושן הל' נזיקין פ"ב ס"ק כח.

יד) מרדכי ב"ק רמז לח. ש"ך סי' שפג ס"ק ב. וראה גם לעיל הל' נזקי ממון ס"ה.

טו) ראה לקמן ס"ד (במוסגר). לעיל הל' ת"ת פ"א סוף ה"ו. אמרי יעקב ביאורים ד"ה והוא.

טז) תרומת הדשן סי' ריח, מגמרא בבא קמא כח, א. רמ"א סי' תכא סוף סי"ג.